עריקות, נפקדות והשתמטות – כמה מקבלים על עריקות ואיך מקבלים פטור?

לפי סעיף חוק 13 לחוק שירות הביטחון, קיימת בישראל חובת שירות בצבא. פוקד בצבא, רשאי לקרוא בצו לגבר בין הגילאים 18 עד 29 ואישה בין הגלאים 18 עד 26 (הגילאים יכולים לחרוג בנסיבות שונות) לשירות בטחון בצבא, במקום ובזמן שיקבע.

הבהרה – האמור כאן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי!
למידע מורחב יותר ולייעוץ משפטי מומלץ לפנות לעורך דין צבאי מומחה לענייני עריקות.

החוק מסמיך גם לקרוא לאדם לכל הליך קודם לגיוס בין שהוא צו ראשון ואו השלמות כמו בדיקת כושר לשירות. אדם חייב להתייצב, אם הצו כחוק.

במצב של גיוס חובה המשולב בחברה רב-גוננית, קיימים מצבים המונעים מבני אדם מסוימים להתגייס, כחוק, אשר פטורים משירות ביטחון כמו למשל בנות שהצהירו על אורח חיים דתי או בעלי מחלות רפואיות שונות. בנוסף, מסיבות שונות בוחרים בני אדם שלא להתגייס לשירות צבאי מסיבותיהם שלהם שנובעים מסיבות שונות ומשונות, בין אם מוצדקות ובין אם לאו ואו לא להתייצב להליכי הצו הראשון.

עריק, משתמט, נפקד ועוד.. מה זה אומר?

ראשית, נסביר את כל המצבים האפשריים:

משתמט – אדם שלא התייצב לשירות חובה או אדם שלא התייצב ביום הגיוס המיועד לפי צו הגיוס/ לפי צו פוקד ואו לא התייצב לצו הרישום ואו לבדיקות נוספות ללא הצדקה לכך – מוגדר כמשתמט. זו היא עבירה חמורה ונחשבת לעבירה פלילית לצד כלל ההיעדרויות מן השירות הצבאי.

אדם שכן התגייס, אך מסרב להתייצב ליחידה ובורח מהבקו"ם נחשב לעריק בקו"ם.

עריק בקו"ם – אדם שכן חויל (יקרא מעתה חייל) והתייצב  לגיוס בבקו"ם, שאינו מגיע בפועל לטירונות ומוגדר תחת היחידה מיט"ב מתגייסים ונעדר משירות צבאי לאחר גיוסו בפועל – מוגדר כעריק בקו"ם. עריק בקו"ם ישפט בדין משמעתי עד ל-160 ימים, ואז ישפט בבית הדין הצבאי – עבירה פלילית.

הבהרה – למען הסר ספק, חייל שסירב לתפקיד שהוא, אינו נחשב לעריק בקו"ם אלא לסרבן תפקיד.

נפקד – חייל שפונה לטירונות, שובץ ליחידה או כל דבר אחר ואינו נוכח במקום בו אמור להיות באותו הרגע – מוגדר כנפקד עד להיעדרות של 20 ימים, כולל.

למען הסר ספק – קיים הבדל בין נפקדות של עד 24 שעות ולאחר 24 שעות בחומרתם ובאופן טיפולם.

עריק סדיר – חייל שנעדר מהשירות הצבאי ללא רשות מוגדר כעריק מהיום ה-21 להיעדרותו, זו עבירה שישפט עליה בדין משמעתי עד ל-100 ימים של היעדרות, אז יוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי וישפט בדין פלילי.

הבהרה – עריקות היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין וגוררת רישום פלילי! (במקרים של שיפוט בבית דין צבאי).

 

עריק מילואים – חייל/ קצין/נגד לשעבר שנעדר משירות מילואים בצבא.

לאחר שהבנו את כלל הפירושים, נבין – מה אומר החוק הצבאי בעצם?

חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 מגדיר בחוק בסעיף 92 כי עריקה פירושה:

"חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא"

זו עבירה חמורה מאוד עליה לרוב לא נשפטים, אלא על סעיף אחר, סעיף 94, היעדר מן השירות שלא ברשות:

" חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך."

רף ענישה:

כתב אישום יוגש כנגד חייל לבית הדין הצבאי כאשר

חייל בשירות סדיר –שערק מעל 100 ימים במצטבר.

עריקי בקו"ם – שנעדרו עד 180 ימים במצטבר.

משתמטים – שנעדרו עד שנה וחצי במצטבר.

מעל הרף, מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי שגורר רישום פלילי ושיפוט בבית הדין הצבאי, מול שופט, כבית משפט לכל דבר ועניין.

מי ישפוט אותי?

נפקד הוא חייל שנעדר מהשירות הצבאי עד 20 ימים, כולל. על כך, יישפט ביחידתו בגין נפקדות והעונש יהיה בהתאם.

נפקד עד 24 שעות ישפט ביחידתו בפני מפקדו וצפוי לעונש קל יחסית.

נפקד מעל 24 שעות ועד 20 ימים, כולל ישפט גם כן בפני מפקדו וצפוי לעונש קל גם כן, אך חמור מהקודם.

עריק מעל 21 ימים ועד 100 ימים במצטבר (בסך היעדרויותיו ככל שיהיו) ישפט גם כן ביחידתו אך צפוי לעונש רב, אך של עד 20 ימי מחבוש.

מעל 100 ימים, עריק יישפט בבית דין צבאי.

 

מה העונש על עבירה כזו?

עבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות היא עבירה חמורה יחסית. העונש יכול לנוע בין נזיפה וזיכוי מהאשמה ועד לריצוי מאסר בפועל. קיים הבדל גדול בין שיפוט ביחידה, דין משמעתי, על ידי קצין שיפוט בו העונש מסתכם לרוב ב-20 ימי מחבוש לכל היותר ולשיפוט בבין הדין הצבאי שם יכולים להיגזר על הנאשם זמן רב לריצוי בבית הכלא הצבאי.

ובכן, העונש המירבי בחוק הוא מאסר שלוש שנים (לסעיף 94) ושבע שנים (לסעיף 92) אך בפועל הענישה היא מתונה יחסית ומסתכמת בכמחצית מימי היעדרותו של החייל, לחייל שמפוטר משירות לשליש מימי היעדרותו כאשר ממשיך בשירות הצבאי.

עונשו של חייל תלוי במספר משתנים: האם זו היעדרותו הראשונה? האם מעונין להמשיך לשרת? מה הם נסיבותיו? האם קיים לו מאסר מותנה קודם?

 

מה יכול להקל על העונש?  

הקלה בעונש של עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות תוכל להתקיים לרוב בהימצא נסיבות רלוונטיות להיעדרו של החייל. זאת בין היתר בשל מצבו הקשה בבית. במדינת ישראל, קיימים עריקים רבים בעלי מצב קשה בבית שכולל הורים נכים בעלי חובות של מאות אלפי שקלים שנאלצו להיעדר מן השירות הצבאי כדי לעזור בביתם. בטיעון פתוח מול בית הדין או בהסדר טיעון מול גורמי התביעה הצבאית, תחום עריקים בפרקליטות הצבאית, ימצאו לנכון להתחשב לרוב בנסיבות. אולם, יכולים אלו לא להתייחס כאשר ידוע כי החייל "מתרץ" היעדרותו בכך ושהוא "בסך הכל רוצה פטור משירות צבאי".

חשוב מאוד! אם קיימות נסיבות, חשוב מאוד להגיע לבית הדין עם ייעוץ סנגור הצבאי מטעם הסנגוריה הצבאית או סנגור פרטי אחר (עו"ד לענייני צבא) שמאופשר לו לייצג בבתי הדין הצבאיים,בצירוף מסמכים רלוונטיים כמו מסמכים כלכליים ורפואיים שמעידים על נסיבות החיים.

 

אני עריק ועוד לא נעצרתי, מה אני עושה?

במקרים מסוימים תוכל להסדיר את מעמדך מול רשויות הצבא לפני שיתפסו אותך או לפני שתסגיר את עצמך. מומלץ ליצור קשר עם סנגור צבאי כדי לבטל את פקודות המעצר ומעמדך כעריק/ משתמט מן הצבא.

 

נעצרתי? מה עכשיו?

קודם כל מגיע שלב ה"חקירה". הוא שלב שמבוצע לרוב בכניסה לבסיס הכליאה או בסיס המשטרה הצבאית בו שוטר צבאי (לא חוקר לרוב) גובה ממך אמרה בחשד להיעדר מן השירות. ישאלו אותך לרוב על המקום בו שהית, מדוע נעדרת מן השירות, מה עשית בזמן הזה ועוד שאלות. רצוי מאוד לציין כל דבר שיכול להצדיק את מעשיך ובשום באופן לא לציין שם דברים חמורים על הצבא כמו מקרים שקרו מעולם בהם חיילים ציינו באמרתם כי הם נעדרו כי הם רוצים פטור! מתבלטים מה להגיד? רצוי תמיד להתייעץ עם סנגור צבאי!

 

ההליכים בבית הדין הצבאי

פקודת מעצר על ידי קצין שיפוט מחמ"ץ (חיל המשטרה הצבאית) תקף ל-48 שעות מרגע המעצר.
קרו מקרים מעולם שפג הזמן ואז שוחררו חיילים. עד ל-48 שעות תובאו לבית הדין הצבאי ביפו/ קסטינה (מז"י) או בחיפה לדיון להארכת מעצר בפני שופט משפטאי, זאת אם הפרקליטות הצבאית מחליטה להגיש נגדכם כתב אישום.

שימו לב כי היעדרויות מסוימות קצרות הן לשיפוט ביחידה עצמה ולא תגיעו לבית הדין הצבאי.

אם אתם בבית הדין הצבאי אתם זכאים להיות מיוצגים על ידי סנגור. סנגור צבאימטעם הסנגוריה הצבאית בחינם או סנגור פרטי מטעמכם בתשלום, לרוב יקר יחסית.

שימו לב – אם הוגש נגדכם כתב אישום, אך היעדרותכם חורגת במעט מעל הרף, יבוקש לרוב ביטול כתב האישום אשר בנסיבות מסוימות יבוטל ויועבר לטיפול בדין משמעתי, שם העונש קל הרבה יותר ולא גורר רישום פלילי כלל.

הדיונים בבתי הדין הצבאיים הם פומביים וכל אזרח זכאי להיכנס לבית הדין עם תעודת זהות. משפחתכם תוכל לפגוש אתכם בדיון, לפניו או לאחריו (במקרים מסוימים).

שימו לב כי אם תועמדו לדין בפני שלושה שופטים, הרכב שופטים המשמעות היא שבכוונת התביעה לבקש עונש העולה על שנת מאסר! במקרים מסוג זה יבקש הסנגור לרוב כי הדיון יתקיים בפני שופט אחד.

בדיון הראשוני, לא יגזר עונשכם, אלא בסך הכל יוארך מעצרכם. משם יבוצעו מספר דיונים הכוללים הפניות לגורמים השונים וביניהם מערך בריאות הנפש בבסיס הכליאה, מערך גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין), וה"ל (ועדת התאמה לשירות, ועדת אי התאמה בלשון העם) ועוד.

לאחר מכן, תישפטו ויגזר עונשכם.

 

בבסיסי הכליאה קיימים מספר מערכים לטיפול בענייני עריקים, ביניהם:

  • וה"ל (ועדת ההתאמה לשירות) – ראיון שמבוצע על ידי קצין שיפוט בכיר (קש"ב, לרוב בדרגת סא"ל מטעם המשטרה הצבאית במילואים). בועדה יבחנו סיבות היעדרותכם מן השירות הצבאי, מומלץ מאוד בצירוף מסמכים רלוונטים. המלצת הועדה שנעה בין המשך שירות צבאי, שינוי שיבוץ, פיטורין מסיבות של אי התאמה ועד לפטור מן השירות הצבאי מסיבות של התנהגות רעה וחמורה (לרוב). זו תועבר להחלטת מדור תנופ"ה שתחת ענף תגבורת סדיר שבמיטב, שם יוכרע העניין. בכל אופן, ניתן לערער על ההמלצה ואו ההחלטה לגורמים בכירים יותר, כדוגמת מפקד מיט"ב. נא שימו לב כי לרוב אופן הפיטורין מהשירות הצבאי הוא בגין סיבות של התנהגות רעה וחמורה. זהו הפטור הנפוץ ביותר והנהוג בכלא הצבאי ונובע בשל היעדרויותיהם של החיילים. פטור זה אינו כולל רישום פלילי!!!
  • מערך גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין) – זהו מערך בבסיס הכליאה הצבאי שבוחן את עניינם הפרטיים של חיילים ולהמליץ המלצות לגבי המשך שירותם הצבאי. לפי הפקודות, המלצות המערך הן מחייבות! כלומר, אם הומלץ על שינוי שיבוץ, כך יהיה ללא החלטת הגורמים ביחידה. ההמלצות ינועו בין שינוי שיבוץ, הקלות שונות בשירות הצבאי ופטור.שימו לב כי גורם זה הוא למען חזרה לשירות צבאי והוא גורם מבורך שתורם מאוד לשירות, מה גם שרואים בעין יפה מאוד את אלו הבוחרים להמשיך לשרת, לצד אפשרות לקצר את ימי התב"ן (דפוק הקיימים). אם אתם מבקשים לקבל פטור מן השירות הצבאי, יש לחתום ויתור על גחל"ת בהקדם. בהליכי גחל"ת, לא תוכלו לגשת לועדת ההתאמה לשירות.

    מערך בריאות הנפש –
    בסיסי הכליאה כוללים מספר קב"נים ופסיכיאטרים שמטרתם לתמוך בחיילים בתקופה הלא כה נעימה. מערך בריאות הנפש יכול להורות על פיטורין מהצבא בעניין פרופיל 21 נפשי או קה"ס 60. במקרה של פיטורין מהשירות, יכול אף חייל להשתחרר מהכלא באותו היום לאחר העברתו לטיפול בדין משמעתי לרוב. כך למשל, מקרים של היעדרויות ארוכות שכוללות מספר רב של ימים (1,500 ימים לדוגמא) מסתכמים בעונש קל מאוד של 10 ימים. נא שימו לב כי המערך יכול להמליץ גם כן על הפניה לועדת ההתאמה לשירות.חשוב מאוד – הפניית בית הדין הצבאי לקב"ן היא פקודה! גורמי בריאות הנפש חייבים לאבחן את המופנה, אחרת יחשב זאת לביזיון בית הדין לכאורה.

מדריך זה הוא חלק מאסופת סיכומים בנושא צבא.

סיכומים נוספים:

קה"ס, קשיי הסתגלות,בראשי תיבות, משמעותו איפיון לחיילים לפי 6 קטגוריות המהוות מדרג, בדיוק כמו הפרופיל הצבאי
בצבא ההגנה לישראל קיימים מספר לא מועט של שרוכים צבאיים. כמעט כולם יענדו על כתף
הסיפור הקצר צפירה מאת אתגר קרת מתאר התרחשות בין תלמידי בי"ס תיכון המתחילה ביום הזכרון
דילוג לתוכן