דברים: פרק ט"ז, פס' 21-22

פסוקים אלה חוזרים על האיסור המוחלט על עבודת אלילים. חל איסור על נטיעת עצים בסמוך למזבח ה' וכן נאסר על הקמת מצבות כלשהן.

"לא תטע לך אשרה.." – האשרה הייתה סמל דתי בתקופה ההיא, מדובר בעץ או גזע עץ הנטוע בקרקע שניטע ליד המזבח.

"ולא תקים לך מצבה.." – הכוונה במצבה היא לאבן מסותתת או גוש אבן שהוצבה בתוך המקדש וקיימו לה טקסים פולחניים. האיסור מעורר קושי הרי שידוע כי האבות הקימו מצבות ויש להניח כי בתקופה מסוימת בתקופה מסוימת היו חפצים פולחניים שנתפסו כלגיטימיים ולאחר חיבור ספר דברים והעריכה הדויטרונומיסטית, חפצים פולחניים אלה כבר לא היו לגיטימיים.

סיכומים נוספים:

כל שבע שנים חלה שנת שמיטה. זו שנה שבה לא מעבדים את האדמה. בשנת השמיטה,
פס' 1-6 – תשובת איוב: תשובת איוב בסיומו של הספר בפרק מ"ב היא תשובה קצרה,
ירמיה משווה את נביאי השקר לאלו שגרמו לבני ישראל לעבוד עבודה זרה, שהם הרחיקו את
דילוג לתוכן