סיכום דברים, פרק י"ח, פס' 9-22 – חוק הנביא ונביאי שקר

איסור מאגיה והגדת העתיד כמנהג הגויים – פס' 9-22

עמי הסביבה השתמשו בשירותיהם של בעלי מאגיה ומגידי עתידות, ואף שילמו להם כדי להישמר מפגעים ואו לחזות את העתיד.

התורה רואה בכך אמונה שקרית ומכנה אותם "כתועבת הגויים".
במקום להאמין ברואי עתידות המטעים את העם – החוק דורש מעם ישראל לציית לנביאי ה' בלבד, נבואתם נובעת מכוח מוסרי – רוחני הנעלה יותר מהמאגיה.

העם נכנס לארץ שטופה במנהגי גויים, ונוצרת סכנה שהעם ילמד מהם ויטמא את הארץ שה' נתן לו. על היהודים נאסר: "מעביר בנו ובתו באש", "קסם קסמים", "מעונן" (עננים), "מנחש", "מכשף", "ושאל אוב", "וידעני".

זאת כי מעשים אלו שנואים על ה', עקב מעשים אלו גורשו הגויים מהארץ – מעשים אלו לא הגנו עליהם מאסונות ולכן הם חסרי טעם.

חוק הנביא – פס' 15-22

ה' נתן לעם נבואה לבקשתם, אבל לאחר מכן חזק הפחד שמי ששומע את ה' – מת, מכאן נוצרו הנביאים וה' אומר כיצד לזהות בין נביאי אמת לנביאי שקר.

  • הנביא חייב להיות רק מבני ישראל וה' בוחר אותו – "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוהיך".
  • העם נדרש לציית לנביא – מי שלא יישמע לנביא, הדבר ייחשב לו כחטא.
  • הנביא הוא שליח ה', המדבר בשמו.

אך עם זאת, נראה כי עדיין יהיו בקרב ישראל גם נביאי שקר שאסור לשמוע להם.

שני סוגים של נביאי שקר:

  1. נביא הבודה מלבו דברים ומייחס אותם לה', אך ה' לא שלחם.
  2. נביא שמסית לעבודה זרה ומדבר בשם אלוהים אחרים.

דינם הוא מוות.

כדי להבחין אם הנביא הוא נביא שקר או לא, בפסוק 22 מוצג קריטריון ההבחנה.

"אשר יידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבוא (לא יתגשם) הוא הדבר אשר לא דברו ה', בזדון דברו הנביא, לא תגור ממנו.

נביא שנבואתו מתקיימת הוא נביא אמת. נביא שנבואתו לא מתקיימת הוא נביא שקר ודינו מוות.

אבל הקריטריון מציג שני קשיים:

  • לא ניתן לקבוע אם הנביא הוא נביא אמת או שקר, עד שהנבואה תעמוד במבחן הזמן. האם יחכה עד לעתיד הרחוק או לדורות הבאים כדי לדעת אם עומד לפניו נביא אמת או שקר?
  • נבואות הזעם נועדו להזהיר את העם כדי שיחזור בתשובה, ואם זה ייקרה – נבואת הפורענות עשויה שלא להתגשם. האם במקרה זה, נביא זה הוא נביא שקר?

 

סיכומים נוספים:

טענות נביאי השקר: למרוד, לא יהיה חורבן כי "היכל ה' המה". בית המקדש פה ולכן
פס' 1-6 – תשובת איוב: תשובת איוב בסיומו של הספר בפרק מ"ב היא תשובה קצרה,
ירמיה משווה את נביאי השקר לאלו שגרמו לבני ישראל לעבוד עבודה זרה, שהם הרחיקו את
דילוג לתוכן