יחזקאל: פרק ל"ז, פס' 1-14 – חזון העצמות היבשות

יחזקאל מנבא לאחר חורבן בית ראשון, בגלות בבל, המצב שם קשה ביותר מבחינה נפשית. ייאוש נורא.

רוח ה' משמעותה:
א. רוח פיזית.
ב. רוחנית.

הסיבה שה' שואל את יחזקאל שאלה שרק הוא יודע, היא הסיבה שהוא רוצה ליצור מתח בקרב העם.

"עצמות, עצם על עצמו": מצלול, הדגשת הרעש של הפחת החיים בעצמות עם האות צ', צצצצ…

הכל קורה בדיוק כפי שהיה צריך לקרות, אך עדיין אין רוח חיים! – מתח.

ה' אומר ליחזקאל לומר משפט והנה – קמים לתחייה.

המילה רוח היא מילה מנחה:

  • רוח ה'.
  • רוח פיזית.
  • רוח חיים.
  • 4 כיווני אוויר.

משמעות הנבואה:

פירוש ראשון: תחיית המתים.

אך לכך יש שני קשיים:
1.
תפיסת תחיית המתים לא הייתה בתקופתו, היא נוצרה רק אחרי חורבן הבית השני.
2. איך הם (המתים) מדברים כשהם מתים? לשון הווה.

 

פירוש שני: משל לחזרה לארץ ויציאה מגלות בבל.

המשל והנמשל בחזון העצמות:

  • הבקעה היא הגלות, בבל.
  • העצמות מסמלות את העם אשר בגולה.
  • יובש העצמות מסמל את אובדן התקווה בתחייה המחודשת.
  • ריבוי העצמות מסמל את ריבוי גולי בבל.
  • הפחת הרוח בעצמות – הפחת התקווה בגולים בדבר הגאולה האפשרית.
  • ה' יפתח את קברותיהם – הוצאת העם מהגולה.

מטרת הנבואה היא לעודד את העם ולהפיח בו אמונה ותקוות.

סיכומים נוספים:

  הנביאים מנסים לשכנע את העם לא להתייאש, הואיל ולייאוש סכנת התבוללות – עוד סיבה
פס' 1-6 – תשובת איוב: תשובת איוב בסיומו של הספר בפרק מ"ב היא תשובה קצרה,
ירמיה משווה את נביאי השקר לאלו שגרמו לבני ישראל לעבוד עבודה זרה, שהם הרחיקו את
דילוג לתוכן