יחזקאל: פרק ל"ז, פס' 1-14 – חזון העצמות היבשות

Share on print
Share on whatsapp
Share on facebook

יחזקאל מנבא לאחר חורבן בית ראשון, בגלות בבל, המצב שם קשה ביותר מבחינה נפשית. ייאוש נורא.

רוח ה' משמעותה:
א. רוח פיזית.
ב. רוחנית.

הסיבה שה' שואל את יחזקאל שאלה שרק הוא יודע, היא הסיבה שהוא רוצה ליצור מתח בקרב העם.

"עצמות, עצם על עצמו": מצלול, הדגשת הרעש של הפחת החיים בעצמות עם האות צ', צצצצ…

הכל קורה בדיוק כפי שהיה צריך לקרות, אך עדיין אין רוח חיים! – מתח.

ה' אומר ליחזקאל לומר משפט והנה – קמים לתחייה.

המילה רוח היא מילה מנחה:

  • רוח ה'.
  • רוח פיזית.
  • רוח חיים.
  • 4 כיווני אוויר.

משמעות הנבואה:

פירוש ראשון: תחיית המתים.

אך לכך יש שני קשיים:
1.
תפיסת תחיית המתים לא הייתה בתקופתו, היא נוצרה רק אחרי חורבן הבית השני.
2. איך הם (המתים) מדברים כשהם מתים? לשון הווה.

 

פירוש שני: משל לחזרה לארץ ויציאה מגלות בבל.

המשל והנמשל בחזון העצמות:

  • הבקעה היא הגלות, בבל.
  • העצמות מסמלות את העם אשר בגולה.
  • יובש העצמות מסמל את אובדן התקווה בתחייה המחודשת.
  • ריבוי העצמות מסמל את ריבוי גולי בבל.
  • הפחת הרוח בעצמות – הפחת התקווה בגולים בדבר הגאולה האפשרית.
  • ה' יפתח את קברותיהם – הוצאת העם מהגולה.

מטרת הנבואה היא לעודד את העם ולהפיח בו אמונה ותקוות.

האם מאמר זה עזר לך?

סיכומים נוספים:

דילוג לתוכן