ישעיה: פרק מ', פס' 1-11

ישעיה – פרק מ' , פס' 1-11

הפרק מורכב מנבואות נחמה וגאולה הנאמרות בהתלהבות על רקע "הצהרת כורש". הצהרה זו שמה קץ ל48 שנות גלות שבאו אחרי חורבן הבית הראשון.

התעודדו – כי סבלה הסתיים, כי עונשה הסתיים, כי אפילו נענשנו כפול ממה שהגיע לנו.

קושי: האם ישעיה מעביר ביקורת על אלוהים?

פתרון: הגזמה של הנביא כדי להגיד שהחזרה היא ודאית, כמובן שכיפרנו על עונינו.

 

קול קורא I:

שמעתי קול לפיו נאמר שהכול יהפוך למישור, יהיה קל לחזור לארץ.

קול קורא II:

"קול אומר קרא ואומר מה אקרא [?]".

  1. דיאלוג בין הנביא לה'.
  2. דיאלוג מהצד, שיחה שהנביא שמע.

 

חציר וציץ הם שני סוגים של צמחים. חציר מתייבש מהר, ציץ נובל מהר.

תוקף שניהם הוא קצר, חסד האדם קצוב – חסד ה' הוא נצחי.

 

קול קורא III:

מבשרת ציון היא אישה, ייתכן וכי הגברים במלחמה, וגם קול יותר גבוה. בפס' 10 דרך ה' היא כוח, ב- 11 – רכות, כוח כלפי האויבים ורכות כלפי העם.

סיכומים נוספים:

כל שבע שנים חלה שנת שמיטה. זו שנה שבה לא מעבדים את האדמה. בשנת השמיטה,
פס' 1-6 – תשובת איוב: תשובת איוב בסיומו של הספר בפרק מ"ב היא תשובה קצרה,
ירמיה משווה את נביאי השקר לאלו שגרמו לבני ישראל לעבוד עבודה זרה, שהם הרחיקו את
דילוג לתוכן