מלכים א': פרק ט"ז, פס' 23-33 – מלכות עמרי ואחאב

פס' 23-29
מלכות עמרי

בפס' אלו מסופר על ראשית מלכותם של עמרי ואחאב בנו על ישראל, עמרי מלך 12 שנה על ישראל. עמרי קונה שטח בשם שמר ובגלל זה השטח נקרא שומרון, "הסופר המקראי" מסביר שלמקום קוראים שומרון מכיוון שהמקום הזה היה שייך לאדם בשם שמר. עמרי חוטא והיה גרוע מקודמיו לתפקיד, הולך בדרך ירבעם אביו וממשיך את עבודת האלילים.

עמרי היה מלך טוב מבחינה צבאית והלך בדרך ירבעם גם כן הואיל "והסופר" לא מספר לנו שהוא כובש שטחים, "גבורתו".

הוא לא מספר על גבורתו של עמרי הואיל והמספר טוען שמלך צדיק הוא גם אחד שמצליח וכאן המלך אינו צדיק אז הוא לא הצליח בדרכו.

 

 

פס' 29-33
מלכות אחאב

אחאב בן עמרי עולה לשלטון, אחאב עושה את הרע בעיני ה' יותר מכל קודמיו, "הסופר" מוסיף שהסיבה שהוא עובד עבודה זרה הוא עצם העובדה שהוא התחתן עם אישה נוכריה, איזבל בת מלך צידון אשר גרמה לעמרי לעבוד את הבעל ואלילים אחרים.

ירבעם עשה פסל אלוהים ואשת עומרי הכניעה אלים חדשים לעבודה זרה.

סיכומים נוספים:

אחאב מספר לאשתו איזבל את כל אשר עשה אליהו, ה"מספר המקראי" מבליט שהריגת נביאי הבעל
אחרי שלוש שנים מחליט ה' להפסיק את הבצורת והוא שולח את אליהו להיראות לאחאב ולהודיעו
אליהו בא ממשפחת התשבי/ ממקום הנקרא כך, מאזור הגלעד והוא נביא ("אשר עמדתי לפניו"), אין
דילוג לתוכן