סיכום מלכים א': פרק י"ח – מבחן האמונה

אחרי שלוש שנים מחליט ה' להפסיק את הבצורת והוא שולח את אליהו להיראות לאחאב ולהודיעו על סוף הבצורת, פרשנים טוענים שכנראה והמסר הופנם לעם והם האמינו שה' הוא האל האמיתי.

אחאב הולך לעבדיהו, והוא ירא ה' מאוד (נאמן לו), "אשר על הבית" (השר הבכיר של אחאב), כשאיזבל אשתו הרגה את נביא ה' הוא מציל מאה נביאים, מחביאם במערה ומאכיל אותם יום יום.

אחאב מבקש לחפש אוכל ושתיה לסוסים (כאמור הייתה בצורת באותה תקופה) על מנת שהסוסים לא ימותו ואז צבא אחאב ייחלש במלחמה, ה"סופר המקראי" מבליט את נזקי הבצורת על ידי כך שהמלך צריך לחפש בכבודו ובעצמו אוכל לבד, אחאב ועבדיהו מתפצלים כדי ליעל את העבודה.

פגישת עבדיהו ואליהו (פס' 7-16)

 

עבדיהו פוגש את אליהו בדרכו לחפש אוכל ושתיה, והוא מתרגש מאוד. "ויפל על פניו", משתחווה לו, הוא מכנהו "אדוני", אנו לא מופתעים מכך הואיל ועבדיהו הציל נביאים. אליהו מבקש מעבדיהו שיקרא לאחאב להיפגש עמו.

תשובת עבדיהו

עבדיהו חושש שאחאב יהרוג אותו,

  • אדוני אחאב מחפש אותך הרבה זמן ועכשיו אתה אומר לי לומר לו שאני יודע איפה אתה? הוא יחשוב שהסתרתי ממנו מידע ובגדתי.
  • אם אקרא לו ותיעלם הוא יהרוג אותי!
  • הסתכנתי מספיק בחיי, אל תבקש ממני להסתכן עוד יותר.

אחאב הוא אדון עבדיהו, אך עם זאת הוא גם אליהו הוא אדונו, יש כאן נאמנות כפולה.

 תשובת אליהו

אליהו נשבע לעבדיהו שאינו ייעלם ועבדיהו הסכים.

פגישת אליהו – אחאב (פס' 17-19)

 

עוכר ישראל = מביא אסון

אחאב לאליהו: "האתה זה עוכר ישראל?" (אליהו הביא הבצורת).

אליהו קורא בחזרה לאחאב שגם הוא עוכר ישראל (עבודה זרה, הוא אשם בהבאת הבצורת).

אליהו מציע לערוך מבחן אמונה:

המשתתפים במבחן יהיו נביאי הבעל ונביאי האשרה, העם ואליהו בהר הכרמל, כאשר כולם "נגד" אליהו.

כל קבוצה בונה מזבח, מקריבים פר אבל המטרה היא לגלות ולהראות מיהו האל האמיתי, עליהם להעלות אש באמצעות תפילה בלבד, אליהו נותן להם להתחיל ראשונים (לדבריו: כי הם הרבים, אך הוא עושה זאת כדי להבליט תבוסתם ולהראות שאינו מתחמנם).

"נותרתי נביא לבדי" – עבדיהו גילה לאליהו שהוא מחביא נביאים אך אליהו לא רוצה שמישהו יגלה כדי שלא יהרגו אותם, יכול להיות גם שאליהו הוא היחיד שמשמש בפועל כנביא.

 

 

מבחן האמונה (פס' 26-38)

  • נביאי האשרה אינם מוזכרים הואיל וייתכן ולא היו מקורבים לאיזבל והיא לא נתנה להם לבוא.

נביאי הבעל מתפללים זמן רב ו"אין קול ואין עונה", מודגשת תבוסתם, אליהו מציע להם להתפלל חזק יותר כי אולי האלוהים שלהם לא שומע אותם, "ויהתל בהם אליהו", הם לא נעלבים כי במזרח הקדום האמינו שאליל מסוים אכן ישן, יוצא למסעות ועוד..

אליהו משתמש במזבח קיים כדי ליצור המשכיות לעבר, הוא שם 12 אבנים כסמל לאחדות העם, הוא עושה הצגות ושופך מים כדי להעצים את הנס, הוא מתפלל לה' ומזכיר את הברית.

"ואתה הסבות את לבם אחורנית":

  • ממך, בגללך, הם עברו להאמין בבעל.
  • הבער הקורבן כדי שיחזרו להאמין בך.

ה' מוריד אש מהשמיים והכל נשרף כליל, העם נלהב וחוזר להאמין בה' בלב שלם, אליהו מנצל זאת ולוקח את כל 400 נביאי הבעל ושוחט אותם.
קושי: האם הוא לקח אותם לבד?
פתרון: יכול להיות שהעם הוריד אותם אבל מנסים להבליט את קנאות אליהו לה'.

אליהו מכבד את אחאב, למרות הכל (פס' 41-46)

אליהו מוריד גשם (ה' מוריד), אליהו רץ מהכרמל ועד יזרעאל לפני עגלת אחאב בעזרת ה' וזאת כדי לכבד את אחאב כמו שאחאב כיבד את אמונתו.

סיכומים נוספים:

במלכים ב' – פרק י"ח, פסוקים 13-16 למדנו על מסע סנחריב וכיבוש ערי יהודה. במקורות
בפרק זה חזקיה מתואר כצדיק כדוד, הוא מלך משועבד למלך אשור. עם הכוח שבצדיקותו, חזקיה
אליהו בא ממשפחת התשבי/ ממקום הנקרא כך, מאזור הגלעד והוא נביא ("אשר עמדתי לפניו"), אין
דילוג לתוכן