מלכים ב': פרק כ"ה

מלכות צדקיה

צדקיה מורד במלך בבל, בתגובה נבוכדנאצר מחל מצור על ירושלים.

 

י' בטבת – התחלת המצור

 י"ז בתמוז – הבקעת החומה.

ט' באב – חורבן ירושלים.

 

  • בניית "דייק": סוללות עפר כדי לגלות מה יש בעיר בזמן המצור.

 

מלך בבל רוצח את ילדי צדקיה, מנקר את עיניו ושם אותו בהסגר. נבוכדנאצר מחריב את בית המקדש ומשאיר בירושלים רק את "דלת העם" לכרמים ויגבים (עובדי האדמה).

 

שלטון גדליהו בן אחיקם (פס' 22-26)

מלך בבל ממנה להם מנהיג והוא גדליה בן אחיקם, גדליה אומר להם לא לפחד מהבבלים, אם תהיו נאמנים להם לא יקרה לכם כלום. הוא נרצח על ידי ישמעאל בן נתניה.

נימוק א': ישמעאל בן נתניה היה מזרע המלוכה והתעצבן שהוא לא המלך.

נימוק ב': עצבן אותו שגדליה הוא פרו-בבלי כי הבבלים החריבו את בית המקדש.
 

סגירת ספר מלכים – נימה אופטימית

גדליה נרצח והעם בורח למצרים, הם פוחדים מבלאגן גדול מול בלך בבל שהרי המליך אותו. יום רצח גדליה נקבע כיום צום, זה היה אסון כי הם מפחדים מנקמה, אין הנהגה יהודית כ-70 שנה.

ג' בתשרי – צום גדליה – איבוד העצמאות למשך 70 שנה.

מלך בבל מוציא את יהויכין מבית הכלא, מעלה את מעמדו ויהויכין הופך להיות מקורב למלך הבבלי ומקבל קצבת מזון חודשית. סיום זה של ספר מלכים מהווה סיום של נחמה ואופטימיות.

סיכומים נוספים:

פס' 1-6 – תשובת איוב: תשובת איוב בסיומו של הספר בפרק מ"ב היא תשובה קצרה,
ירמיה משווה את נביאי השקר לאלו שגרמו לבני ישראל לעבוד עבודה זרה, שהם הרחיקו את
ירמיה – פרק כ' מאת פלורה ויניצקי   נביאי אמת נביאי שקר בראשות ירמיה, לחזור
דילוג לתוכן