האדונית והרוכל – ש"י עגנון

הסיפור הקצר האדונית והרוכל מאת שמואל יוסף עגנון נפתח בתיאור על יוסף, רוכל יהודי שמתדפק על דלתות גויים ומנסה למכור להם מחפציו.

יום אחד הגיע יוסף ליער, הוא דפק על דלת בית וניסה למכור לאדונית הגוייה דבר מה.
היא סרבה מספר פעמים עד שהציע לה סכין ציידים, שאותה קנתה.

יוסף המשיך בדרכו ביער אך עם רדת החשכה איבד את דרכו ונתקל בסערה. הוא ראה בית ודפק על הדלת, כדי לבקש מחסה.
הסתבר לו שזו אותה האדונית שלה מכר את סכין הציידים. היא מרשה לו להישאר בבית עד הבוקר.

יוסף מתמקם ברפת ונרדם. בבוקר שאחרי האדונית אומרת לו שהוא יכול לישון במחסן הבית וזה בתנאי שיתקן את הגג.
יוסף נשאר ללון בביתה של האדונית עד שנהפך לבן בית. הוא עבר ללון בחדר השינה של האדונית, לישון במיטתה. הוא הפך לבעלה והפסיק לבצע עבודות בבית, שכן, האדונית ממנעה ממנו. עם התקרבותו לאדונית, הוא גם התרחק מהיהדות. במהלך שהותו בביתה שם לב יוסף לדברים חשודים שאינם כשורה לגבי האדונית וכששאל אותה היא התבדחה עימו.

לאחר שיוסף חלם סיוט – הכלבה מלקקת את הדם שלו והסכין ננעצת בליבו, סכין הציידים שמכר לגויה – הלני; הוא עובר למחסן.
במחסן חש יוסף צורך לקרוא קריאת שמע, אך מכיוון שיש פסל נוצרי במחסן הוא החליט לצאת החוצה, אל השלג. עומד בתוך השלג, הוא מתפלל לאלוהים שיציל אותו.

כשהוא חוזר אל הבית. בבית הוא מוצא את הלני, פצועה, לאחר שדקרה את עצמה.
כאשר הוא מתקרב לשמוע מה היא רוצה להגיד לו, היא מנסה לנשוך אותו ולשתות מדמו.
היא יורקת ולא מצליחה לשתות את דמו בטענה שדמו קר כקרח – נוצר מהשהייה הממושכת בחוץ.
יוסף ניצל ממוות ודאי, מנסה לקבור את הלני בקבורה ראויה ויוצא לדרכו בחזרה כרוכל. יוסף לא למד את הלקח.

הדמויות וניתוחן

יוסף: יהודי, רוכל, הוא מתדפק על דלתי בתים ומוכר להם מוצרים, חי בין הגויים.
פגישתו עם הלנה הרחיקה אותו מהדת, מכיוון שהיה סקרן ותמים והתפתה לה בקלות.
ישנו דמיון בינו לבין יוסף במקרא, אך במקרא יוסף אינו בחר ללכת עם אשת פטיפור.

הלני: גויה, פתיינית, יפהפייה, הייתה נשואה מספר פעמים, ואת כל בעליה אכלה.
היא רוצה לפטם את יוסף בכדי שתוכל לאכול אותו. הדימוי של הלני דומה מעט לשטן, והנה מזלזלת ביוסף כיוון שהוא תמים וקל דעת.
פירוש שמה הוא לפי התרבות ההלניסטית, ש"התנשאה" כמו הלני. תרבות זו מדגישה את עליונותה על תרבויות אחרות, וכך הלני בעצמה עושה עם יוסף.

 

המוטיבים בסיפור

מוטיב הדרך: המוטיב הנ"ל מסמל את דרך היהודים בגולה.
ניתן לראות כי יוסף מאבד את דרכו בחשכה (תרתי משמע), וזה מסמל את התרחקותו מהיהדות.
לעומת זאת כשמצא את דרכו, נחשב ששב ליהדות.

מוטיב האכילה: האכילה בסיפור האדונית והרוכל מתבטאת אוכל שאינו כשר ליוסף, מרחיקה אותו מהיהדות.
הלני רוצה לפטם את יוסף כדי שתוכל לאכולו. עם זאת, כשהם יושבים לאכול יחדיו, יוסף הוא היחיד שאוכל, מה שמעלה חששות אצל יוסף.
הסעודה הנה אסורה לפי ההלכה, מכיוון שהיא מקרבת בין היהודים לגויים. וגם כשהלני גוססת, יוסף תמיד דואג להכין לה אוכל, דאגתו של היהודי.
עם זאת, הלני אינה מסוגלת לאכול יותר אוכל של בני אדם לאחר שהתרגלה לאכול בני אדם.

מוטיב הסכין: יוסף בסיפור התעקש למכור להלני סכין, שלמעשה יועדה לרצח שלו עצמו, אך לבסוף פגעה בהלני.

מוטיב החיה: המוטיב של הלני, בו ניתן לראות כיצד היא מתנהגת ליוסף כאילו הוא חיה.
"נשוק אותי עורבי, נשוק אותי נשרי".
בדיבורה, היא מתארת את עצמה ככלבה, גם היא חיה – "יוסף בראשונה כשהראית את עצמך לפני רציתי לשסות בך את הכלבה, ועכשיו אני עצמי נושכת אותך ככלבה מטורפת, עד שאני חוששת שלא תצא מידי חי, הוי פגרי המתוק שלי" המוטיב בעיקרו מבסס את הגויים כחיות.

מוטיב החזרה: בסוף הסיפור יוסף נחלץ מהאדונית, הוא ניצל אך המשך למכור את הסחורה שלו כמו שעשה ממקודם.
החזרה בנוסף גם מתקשר לשורש החיזור שחיזר יוסף אחר הלני, שזה למעשה משקף את חיזורו אחרי אלוהים אחרים.
עם זאת, הוא ניצל כיוון שיצא לשלג הקר לקרוא קריאת שמע, שזה גם הוא, משורש חזרה בתשובה.

רובד גלוי ורובד סמוי: בסיפור ישנם שני רבדים, האחד הוא הרובד הגלוי.
הכתוב והנראה לעין – יוסף, יהודי, רוכל, הלני, גויה, יוסף מוכר להלני סכין, מתרחק מהדת כאשר הוא מחזר אחריה.

הרובד הסמוי של הסיפור מדבר על יהודי הגולה, שמתבוללים עם הגויים ומתרחקים מהדת.
זאת, כפי שעשה יוסף וזה בא להזהיר שכמו שיוסף כמעט נרצח בידי הגויים, כך יכול להיות גם סופם של יהודי הגולה.

הביקורת

הסיפור האדונית והרוכל מבקר את יהודי הגולה שמתבוללים עם הגויים. ש"י עגנון קורא ליהודי הגולה לעלות לארץ ישראל ולחזק את זהותם היהודית.
שכן, אם הם ימשיכו להישאר בגולה, הם יאבדו את זהותם היהודית.
הגויים משפיעים לרעה על היהודים, כך מתוארת הלני, כשטן, כחיה טורפת שרוצה לטרוף ולפגוע ביהודים.
יוסף, שמייצג את היהדות מתנהל באופן תמים וטיפשי, מאמין לכל מה שהאדונית אומרת גם כשנדלקות לו נורות אדומות לגבי אישיותה.
התמימות שלו נראית בעיקר כשהיא מנסה לרצוח אותו.

סיכומים נוספים:

השיר ראה שמש מאת רבי שלמה אבן גבירול הוא שיר מתהפך, בו מתהפכת משמעות השיר
הסיפור הקצר הניה מאת גרשון שופמן מחולק לשלושה פרקי זמן, בהם מתוארים קורות חייה הקצרים.
תקציר העלילה בסי פופקין היא אשה יהודיה זקנה שחיה בניו יורק. לפני 20 שנה מת
דילוג לתוכן