העיוורת – יעקב שטיינברג

הסיפור מדבר על חנה, העיוורת, אשר משודכת על-ידי אימה לבחור זר שאינה מכירה. תחילה אימה מספרת לה שקרים על האיש, על מנת לגרום לחנה לרצות להינשא לו כדי שיהיה מי שיטפל בה אחרי שמשפחתה תמות. חנה שלא מתרצה מהשקרים ומבחינה בהם, אימה מספרת לה חלק מהאמת. חנה נישאת לגבר הזר, האלמן, וה"צעיר" ומגלה שהוא אינו מה שסיפרו לה.

היא נכנסת להיריון ממנו ועוברת לגור איתו ועם שני בניו הקטנים. הבית של הזר רחוק משכונת היהודים ומשכונת הערלים, הוא נמצא בקצה היישוב. על חנה נאסר לצאת מהבית מחשש שתיאבד אם תנסה לשוטט. היא מכירה את בניו של בעלה, הרבי ישראל, ומטפלת בהם כאילו הייתה אימם. רבי ישראל שנעדר רוב היום לא מופתע כשנוקשים על דלת ביתם בשעות לילה לא סבירות. חנה מתחילה לחבר את חלקי הפאזל לאט לאט בכדי להבין מי הוא האיש הזה. בתם של הרבי ישראל ושל חנה נולדת, הרבי ישראל שלא בוטח בחנה מצמיד לה מיילדת, זו מופתעת מהמיומנות שסיגלה לעצמה חנה כעיוורת.

יום אחד הרבי ישראל נכנס לביתם והכריז שפרצה מגפה בשם "האסכרה" ושהיא פוגעת בעיקרה בילדים קטנים. חנה, שחוששת לחיי בתה לא מבינה כיצד ישראל יכול להישמע שמח לנוכח החדשות הרעות. בלילה היא שומעת את נשימות בתה נהיות כבדות ומבקשת מישראל להעיף מבט על הילדה, אך הוא מסרב. היא יושבת יום ולילה ליד מיטת התינוקת עד שלילה אחד התינוקת מתה. חנה שהייתה מותשת מהעמידה על המשמר מאבדת את הכרה במובן מסוים וכשהיא מתעוררת היא רוצה לגעת בגופת בתה בפעם האחרונה ומגלה להפתעתה שהיא לא נמצאת במיטה שלה.

חנה רצה בהיסטריה לכיוון דלת היציאה ויוצאת מהבית. היא שומעת מרחוק את הקולות של האת חפירה של ישראל אך לא מבינה היכן הוא. היא צועדת ונתקלת באבן ונופלת, היא קמה וצועדת שוב ונתקלת באבן בגודל שונה. לבסוף היא מבינה שהיא בבית קברות ובעלה הוא הקברן.

הדמויות וניתוחן

חנה: עיוורת. "פגומה". הזולת מזלזלת בה בשל נכותה. לדעתם היא לא מסוגלת לעשות את הבחירות שלה בעצמה. היא רווקה צעירה אך הוריה משדכים אותה לאלמן, קברן, מבוגר ובעל שני ילדים. חנה מתגלה כאישה חכמה, נבונה, רגישה, אמפטית ואימהית לבתה וגם לילדיו של בעלה האלמן. חנה שודכה אל ישראל מלכתחילה כיוון ששניים נחשבים "סחורה פגומה בשוק", ישראל קברן – אף אחת לא תרצה להתחתן עם קברן, אך לחנה לא נתנה הבחירה.

ישראל: קברן. מבוגר. אלמן עם שני ילדים. הוא מזלזל בחנה כמו כולם, לא מאמין שהיא מסוגלת להיות אישה ראויה ועקרת בית טובה. הוא נוזף בה, משתיק אותה ולא מרבה לדבר. ישראל הוא איש מסתורי היות ומקצועו הוא מקצוע לא סימפטי או מבוקש. הוא רגיל לקבור אנשים ולא לדבר הרבה כיוון שאין לו סביבה חיה וכבר התרגל לכך. הוא קר לילדיו ולא מתרגש מהולדת בתו.

מוטיבים

מוטיב העיוורון: מוטיב העיוורון הוא מרכזי בסיפור, היות שחנה העיוורת, רואה מה שאחרים אינם מסוגלים לראות. כולם עיוורים למצוקות של חנה, ואינם מסוגלים להבחין בכך שהיא לא מעוניינת בשידוכים (אמה שכפתה עליה להינשא לאלמן). סובביה קרים וסגורים כלפיה ואילו חנה למרות עיוורונה, אשה חמימה וטובת לב.

מוטיב הנקישה: חנה מעצם היותה עיוורת, חוש שמיעתה התחדד כפיצוי על ראייתה שאינה קיימת. מוטיב הנקישה קיים כאשר באים אל בית בעלה בפעם הראשונה, העגלון נוקש על חלונות בית בעלה ומכך חנה מסיקה מה סוגם של החלונות. נקישות נוספות היו הרוח בחוץ, המקל של בעלה, הילד שנקש על החלון כשירד השלג הראשון והוא התלהב. קולות של המטבעות העשויים מנחושת שבעלה מביא עמו לאחר יום עבודה. קול נשימותיה של בתה התינוקת.

הביקורת

הביקורת הינה כלפי החברה. היא נוזפת בחברה על היחס לבעלי מוגבלויות כאילו הם "פגומים", כאילו אינם יכולים לעשות דבר. ההנחה הראשונית של החברה היא שאדם בעל מוגבלות לא מסוגל. חנה מראה ההפך. היא מראה שהיא התרגלה לעיוורונה ומצליחה לתפקד, לנהל את משק הבית, לטפל בבניו של הקברן ובבתה שלה בעצמה ולבד בלי כל עזרה. אנשים סביבה חושבים שאם היא עיוורת אז היא מוגבלת גם מבחינה שכלית, למשל המיילדת מרחיקה את התינוקת ממנה. אפילו אימה לא סומכת עליה שתמצא לעצמה זיווג מתאים, ולכן מרגישה שהיא חייבת למצוא לה סידור, ויהי מה. בכך שהיא משיאה את חנה לקברן מנודה, אמה בלא יודעין מגשימה את שאיפתה של החברה להרחיק את החריגים (כמו חנה) ולהיפטר מהם.

 

סיכומים נוספים:

השיר ראה שמש מאת רבי שלמה אבן גבירול הוא שיר מתהפך, בו מתהפכת משמעות השיר
הסיפור הקצר הניה מאת גרשון שופמן מחולק לשלושה פרקי זמן, בהם מתוארים קורות חייה הקצרים.
תקציר העלילה בסי פופקין היא אשה יהודיה זקנה שחיה בניו יורק. לפני 20 שנה מת
דילוג לתוכן