הר אדוני – ארי דה לוקה

הסיפור מתאר את הנער שלנו, בן 13, חסר שם. הוא קיבל מתנה ליום הולדתו מאביו – בומרנג. הנער מתאמן בעליית הגג בהשלכת הבומרנג אך בלי לשחרר אותו ובכך מפתח את שריריו. הוא מכיר בעליית הגג את מריה, נערה שגרה איתו באותו בניין והמצב הסוציו-אקונומי שלה דומה למצב של משפחת הנער, שניהם במעמד כלכלי נמוך. הנער נאלץ לעזוב את בית הספר בכדי לעזור למשפחתו. אביו לא יכול לכלכל אותם יותר מכיוון שהוא צריך לטפל באימא של הנער שחולה עד מאוד. הנער עובד בנגרייה של מאסט אריקו, שם הוא פוגש את דון רפניילו שמשמש לו כדמות אב, מורה, מדריך וחבר. הוא לומד ממאסט אריקו מוסר עבודה, מדון רפניילו הוא לומד על השואה ועל אופטימיות וכיצד להתמודד עם החיים. הנער לא נותר לבדו, יש לו את דון רפניילו שחונך אותו, את מריה שמלמדת אותו על ה"גועל של החיים" – בעל הדירות נהג לאנוס את מריה בכדי לגבות מהוריה את שכר הדירה, הם אישרו לו את המעשים בשתיקה שלהם.

הנער דואג למריה ומתחיל ביניהם קשר מיוחד, כמו של זוג. הנער למד מהוריו כיצד להתנהג אחד כלפי השני – בכבוד, בדאגה, באהבה. דון רפניילו מכין אותו לפרידה מאימו שחולה זמן רב וממנו, שחולה במחלה סופנית אך מכסה את המכסה בסיפור שיקל על הנער להיפרד ממנו. ב-31 בדצמבר, לאחר שהאימא מתה, האבא לא מרגיש טעם לחיים ונוטש את תפקידו כאב. מריה והנער עולים לעליית הגג עם דון רפניילו ללא האב. הנער משליך את הבומרנג סוף סוף, "סולל" לדון רפניילו את הדלת להר אדוניי. דון רפניילו מבצע מן טקס בו הוא משאיר אחריו שמיכה, נעליים ונוצה וקופץ מהגג. הנער מוכה ההלם מסתובב אחורנית ורואה את בעל הדירות מנסה לפגוע במריה בשנית; לאחר מאבק ממושך הנער משליך את בעל הדירות – "הצל", מהגג.

דמויות וניתוחן

הנער: בן 13. "ננטש" על ידי הוריו ונחנך על ידי דון רפניילו. לומד על הגועל של החיים ממריה ומדון ליבוריו, שעבד בבית הדפוס ונהג לגעת באיברים מוצנעים של נערים. הנער לומד רבות מהסביבה שלו ובעיקר מדון רפניילו אשר מחנך אותו לאופטימיות, להסתפק במועט בחיים, מכין אותו לשתי פרידות חשובות ומשמש ככל הדברים שחסרו לנער. הנער עובר תהליך התבגרות וחניכה כשבסופו הוא הופך לעצמאי, אחראי וצריך להתמודד עם השלכות מעשיו – השלכת "הצל" מהגג.

מריה: בת 14. מכירה את הנער בעליית הגג כאשר היא משתמשת בחישוק והוא אוחז בבומרנג. השניים מפתחים מערכת יחסים מגוננת, מריה מלמדת אותו על מין ועל אהבה והוא מגן עליה מבעל הדירות, "הצל". השניים לא יכלו לקיים מערכת יחסים בריאה עד שהנער השליך את בעל הדירות מהגג.

דון רפניילו: דמות החונך, משמש כאב לנער. ניצול שואה. גיבן. הגיע לאיטליה במקום לישראל וחלומו להגיע להר אדוניי שנמצא בירושליים. בזכות זה ששרד את השואה הוא למד ערכים חשובים שאותם העביר לנער. רפניילו מתקן נעליים בחינם לעניי מונטדידיו, מכיוון שהיה במצב דומה לשלהם בשואה. הוא משתדל ללמד את הנער על אופטימיות, כי כך שרד את השואה. הוא רואה את חצי הכוס המלאה בזכות ועל אף מה שעבר בחייו. כבתור גיבן הוא היה הלא מוצלח והלא אהוב, כך הוא מספר לנער ולכן רוצה להראות לו כמה חשוב לאהוב בחיים. הגיבנת מסתירה בתוכה גידול סופני שדון רפניילו יודע עליו, אך הוא החליט שהוא רוצה לקבוע מתי הוא ימות ולא יתן לגידול לנצח אותו. בשלב זה הוא מסיים את חייו בתחילת השנה החדשה, לאחר שהוא בטוח שהנער סיים את תהליך התבגרותו.

מוטיבים

מוטיב התיקון – רפניילו מתקן נעליים. מאסט אריקו מתקן רהיטים. מריה מתקנת את חייה.

מוטיב האוכל – הספר נפתח בהצהרה: "היממה היא טעימה אחת" והאוכל ממלא תפקיד בטעימה הזאת. הגבור "רשום לעוני" הגדרה המזכה אותו בלחם עם ריבת חבושים. מצב המשפחה קשה. למרות העבודה אין להם כסף. כל השכנים חיים בעוני-דבר שמביא למקרה המזעזע של מכירת מריה לבעל הבית. כשמריה מתנתקת מהזקן, הוא מביא לביתה עוגיות. הם אוכלים את העוגיות, שמופיעות שוב כאשר המספר והיא חוגגים את חג המולד. תהליך ההתבגרות של המספר מלווה בגדילה את התיאבון שלו.

מוטיב העיניים והדמעות – המוטיב נפרש על פני כל הספר ומוביל לתודעת הגיבור באשר לעצמו ובאשר לדמויות הסובבות אותו. העיניים הן פתח לנשמה. האחת רואה פרטים, רגישה. עין המבטאת נפשו של אומן. השניה-עין חזקה-העין שעוזרת לשרוד ולהתבגר.

הביקורת

ראשית ישנם פערי מעמדות בין העשירים לעניים – פער זה בא לידי ביטוי בתיאור תקופת בית הספר  של הנער. ילדי העשירים מגיעים עם כריכים מהבית, ואילו הילדים העניים מקבלים פרוסת לחם עם ממרח מהשרת. לקראת בוא הקיץ ילדי העניים מחויבים להסתפר בגלל הכינים, ואילו ילדי העשירים מגיעים מסורקים. לילדי העניים עושים קרחת. ילדי העניים עוזבים את ביה"ס בדרך כלל לאחר כיתה ג' או ד' ואילו ילדי העשירים ממשיכים  ללמוד, אין להם צורך לעזור בפרנסה ובכלכלת המשפחה.

הילדים המתוארים ברומאן "צריכים לגדול בריצה", כי המבוגרים אינם מתייחסים אליהם כילדים שזקוקים להגנה. הוריה של מריה שולחים אותה לשלם בגופה לבעל הבית שלהם, כדי שלא יזרקו אותם מהדירה. הם עצמם מהמרים. הכומר יודע על מה שקורה, אך בוחר לשתוק.

מאסט אריקו שולח את הנער לבית הדפוס, בידיעה שדון ליבוריו  נוגע באיברים המוצנעים של הילדים. לא מלשינים עליו, כי הוא עוזר לעניים וטוענים שאינו מזיק.

 

 

 

סיכומים נוספים:

השיר ראה שמש מאת רבי שלמה אבן גבירול הוא שיר מתהפך, בו מתהפכת משמעות השיר
הסיפור הקצר הניה מאת גרשון שופמן מחולק לשלושה פרקי זמן, בהם מתוארים קורות חייה הקצרים.
תקציר העלילה בסי פופקין היא אשה יהודיה זקנה שחיה בניו יורק. לפני 20 שנה מת
דילוג לתוכן