חצוצרה בואדי – סמי מיכאל

מבוא

הרומן מתאר יחסים בין שני עמים, בין העם היהודי לבין העם הערבי, מערכות היחסים האלו מתרחשים בכל סדר היום ובין נקודות המפגש הרבות בין התרבויות הללו, היחסים האלו מתוארים מיחסי שכנות ועבודה, דרך יחסי קיום יום יומי ועד ליחסי מלחמה בין ערבים ליהודים.

ענייני הפוליטיקה, המחלוקות הרבות והשסעים העצומים מזיקים ליחסים המופלאים שיכלו להיות בין העם הערבי לבין העם היהודי ככל עם ועם המצויים בעולם המערבי.

הקדמה

סמי מיכאל נולד בבגדד בשנת 1926, הוא כותב בספריו בעיקר על יוצאי גלות עיראק, על העלייה העיראקית, חיי החברה בעיראק והתערותם של יהודים וערבים בחברה הישראלית. סיפורה של ה"חצוצרה בואדי" מתרחש בחיפה סמוך לפרוץ מלחמת לבנון ומסתיים בתקופת המלחמה, בקיץ 1982.

זהו סיפורה של הודא הערבייה, החיה עם משפחתה בואדי ניסנס שבחיפה – מקום בו גרים ערבים ויהודים בשכנות. הודא היא צעירה בת שלושים, רווקה ועדינה. סיפורה ריאליסטי ואנושי.

הסיפור נמסר בגוף ראשון, מנקודת מבט של צעירה, בת-מיעוטים, שאינה מתבטלת בפני סביבתה היהודית. הסיפור חושף מערכות יחסים אנושיות בתוך המשפחה הערבית המיוחדת – משפחתה של הודא, מערכות יחסים בתוך משרד-הנסיעות – מקום עבודתה של הודא, יחסים בין ערביי הכפר לבין ערביי העיר ויחסים בין יהודים לבין ערבים בעת שלום ובעת מלחמה.

תקציר העלילה

משפחתה של הודא היא משפחה ענייה, והודא מפרנסת אותה. אחותה מרי, צעירה ותוססת המחפשת מקום עבודה, אך אינה מוכנה לשנות את הרגלי חייה בעלי המותרות לצורך כך.
בבביתן מתגורר עמן הסבא אליאס הסובל ממחלה חשוכת מרפא ומתמודד עם המציאות המורכבת באמצעות הומור. האם, שהתאלמנה בצעירותה, נפרדה מאחיה, שנמלטו לירדן וללבנון, והיא מוסיפה להתרפק על זיכרונות עושרה האבוד של המשפחה.

משפחתה הנוצרית של הודא מנותקת משאר תושבי השכונה, ואין היא שומרת על קשר גם עם קרוביה בכפרי הגליל המערבי. המשפחה היא מעין מיעוט נוצרי בקרב יהודים.

הודא עובדת במשרד נסיעות מקומי עם עובדים יהודים, היא מעידה על עצמה שהיא משתדלת להיות ישראלית יותר מהיהודים עצמם. חבריה לעבודה המחבבים אותה מעניקים לה מתנת יום הולדת: ספר שירה מאת המשורר יהודה עמיחי, מה שכמובן מעיד על נסיונותיה של הודא להתחבר לתרבות הישראלית.

מרי, אחותה של הודא, נכנסת להריון מזוהיר, ערבי בנו של אבו נחלה העשיר בעל העסקים המפוקפקים, שבדירתו השכורה מתגוררת המשפחה. הסבא אליאס והאם אינם מסכימים לה להינשא לזוהיר המוסלמי, בנו של העבריין אבו נחלה.

כדי להסתיר את עובדת ההריון וזהות האב, מסכימה מרי להשתדך לווחיד, קרוב משפחה הנופל ממנה בהשכלתו ובחוכמתו. היא מצליחה בעורמתה לגרום לווחיד לחשוב, כי הוא אבי התינוק שברחמה.

בחדר על גג בית המשפחה משתכן אלכס, עולה חדש מרוסיה, נגן חצוצרה. הוא הופך במהרה להיות מושא הזיותיה המיניות של הודא, עוד בטרם הכירו ממש. היא מדמה את עצמה למי שיושבת ב"כלא הבדידות". היא חוששת שתשוקותיה יביאו אותה עד לכדי שגעון.

אלכס נחלץ לעזרת המשפחה כאשר זוהיר מאיים עליה, וכך נרקם הקשר בינו לבין הודא, אך התקרבותם איטית.

הודא, אמנם תלושה בסביבתה הערבית, אך נפילתו של בן המשפחה, חיסאם הערבי בלבנון שולחת אצבע מאשימה אליה, המתרועעת עם יהודי. אבו נחלה לועג למשפחה שמצד אחד זוכה בכבוד על קרבתה לגיבור שנרצח בידי ישראלים ומצד שני זוכה בחתן יהודי. הודא מעלה אפשרות להתגייר כדי לממש את אהבתה עם אלכס. בעיני הבוס שלה בעבודה, בועז, נראה הדבר מיותר ופסול מיסודו. אמו של אלכס, לא דוחה את אפשרות נישואי בנה לערביה אלא רוגזת על עצם העניין שנעשה מאחורי גבה ונתפש בעיניה כמזימה לפגוע בה עצמה.

אלכס מודיע שעליו לצאת לחודש מילואים. הודא חרדה לשלומו. היא מבקשת את ברכת הסב לכוונת הנישואין והוא מסכים. הודא מגהצת את מדי הצבא של אלכס ואומרת לו שהרבה גברים ישראלים שלבשו מדים כאלה הרגו ערבים. היא גם מודעת שאלכס, כשילבש מדים אלו, יהפוך מטרה לכל חייל ולוחם ערבי.

אלכס שב בשלום מהמילואים, הביא לקבורה את אביו שמת והגיש טיפול לאמו החולה. זמן מה לאחר מכן, פרצה מלחמת לבנון. אלכס גויס שוב. הודא נקרעת בין דאגתה לאהובה – החייל היהודי לבין כאבה על בני עמה הנפגעים בלבנון. כשאלכס נופל בלבנון, הודא שמגלה שהיא בהריון ממנו, מבקשת להפיל את העובר. בעומדה ליד קברו היא חושבת על עתידו של הילד, היא חוששת שהוא יהיה זר בין ערבים ובין יהודים.

 

חצוצרה בואדי – מפגש בין תרבויות

  • הרומן מתאר יחסים בין שני עמים: תאר והסבר יחסי שכנות בעבודה, יחסי קיום יום יומי, יחסי מלחמה.

יחסי שכנות ועבודה:

הודא, בחורה ערביה ישראלית עובדת בסוכנות נסיעות שבה עובדים יהודים. דבר זה מוכר לה הואיל והיא חיה במדינה של יהודים. כמו כן אבו נחלה, בעל דירת הגג שמעל, משכיר את דירתו ליהודי עולה חדש, ששמו אלכס, ואינו יודע עברית בצורה טובה. הודא עובדת בסוכנות נסיעות שבחיפה, חבריה לעבודה מהווים חלק נכבד מחייה של הודא. שירלי, חברתה לעבודה, מספרת לה דברים סודיים והן שתיהן שחות על חיי יום יומן כאשר נדמה שאין יחסים קרים בין שני העמים. כך למעשה מתערבבות שתי תרבויות שונות, בועז, חברה לעבודה גם הוא מפלרטט עם הודא, וכל בוקר דורש לשלומה.

שכן חדש מצטרף לבניין והוא עולה חדש מרוסיה, ששמו אלכס. בין הודא לבינו מתפתחים יחסים מיוחדים מאוד: יחסים רומנטיים אך גם יחסי שכנות. הודא רואה באלכס שכן נפלא, החל מהרגע שזוהיר ניסה לפרוץ לביתם בעזרת סכין ואלכס הגן עליהן. מאותו הרגע הודא רואה באלכס מלאך ומוכנה לעשות הכול כדי להודות לו על עזרתו. היא תופרת לו חולצה, מדברת אתו ולאט לאט היחסים האלו הופכים לרומנטיים.

מכל אלו אנו מבינים שהודא מקבלת גוון יהודי לחייה מצד עבודתה, וגם מצד אלכס, הודא מקבלת לחייה מטעם התרבות היהודית.

יחסי קיום יום יומי:

חלק נכבד מחייה מעבירה הודא בשיחות עם אחותה מרי ועם אמה. עם מרי, הודא מרגישה חופשייה לדבר על הכל:: יהודים וערבים, תרבויות, עבודה, בנים וענייני בנות. כל שיחה ביניהן היא משמעותית ומקדמת את הסיפור בכך שמגלים לנו פרטים חדשים על הודא. בנוסף לכך הודא מנתחת כל סיטואציה בה היא נמצאת. אם היא לבדה, אז היא מדברת בינה לבין עצמה ומנתחת את המצב שבו היא נמצאת. כשהיא משוחחת עם מישהו, ראשית היא בודקת את מראהו.

הודא בחורה קפדנית והיא תשגיח על עצמה ועל הדמות שמולה היא מתמודדת. היא חושבת לפני כל דבר שהיא אומרת, וכלפי עצמה היא אוהבת לפרט בפרטי פרטים בכדי לדעת במה מדובר.

היא בחורה סקרנית מאוד שמתעניינת בכל דבר, ומוצאת לשאול את השאלות המתאימות בזמן המתאים. שבאותו רגע התשובה מאוד משמעותית כלפיה. הודא התאהבה באלכס וכן אלכס התאהב בה, על כן היא דנה יום יום מחדש מה יאמרו על זה שהוא יהודי והיא ערביה, מה יגידו על כך, ואיך היא תתחתן עם יהודי בעת שחלק ממשפחתה גורש לירדן ע"י היהודים ומכן הם שונאים יהודים. הודא חושבת הרבה על המתיחות היום יומית בין ערבים ליהודים גם יחד.

יחסי מלחמה:

כבר מאז קום מדינת ישראל קיימות מחלוקות רבות בין ערבים ליהודים, מה שכמובן גרמו למלחמות מיותרות. קיימת מלחמה תמידית בין יהודים וערבים, מלחמה שלא נגמרת. מלחמה זו אינה רק פיזית, אלא גם נפשית.

הודא נאלצת להיקרע בין שני עולמות שונים לגמרי מכל הבחינות האפשריות, בן זוגה הוא יהודי בעוד שהיא ערביה והיא בעצמה אומרת, רואה, מרגישה וחשה את המלחמה היום יומית של הערבים והיהודים.

כאשר נודע שיהודים הם אלו שהרגו את דודה של הודא, חסאם, כל האנשים שהיו אצלה בבית התלחשו בערבית ונחמו אותה כאשר אלכס לידה, הודא לא ידעה מה לעשות באותו זמן ומה להגיד. זו ממש נקודת המפגש בין שני עולמות שונים.

סבה של הודא תומך בה ואמה מתחילה לשנוא את אלכס על היותו יהודי ואף נועצת בו מבטים כואבים. הודא חושבת להתגייר כדי להיות עם אלכס, על כן אנו רואים מיד שהיא בחורה טובה שאינה מפלגה ומכלילה קבוצות אתניות ולאומים שונים.

הודא אף מגהצת לאלכס את מדי הצבא וחרדה לשלמה, היא מבקשת את ברכת הסב לכוונת נישואיהם והוא מסכים. הודא גם אומרת לאלכס שהרבה גברים ישראלים שלכבשו מדים כאלו הרגו ערבים. אלכס נופל במלחמת לבנון והיא חושבת אם להפיל התינוק ברחמה כדי שלא יהיה זר בין ערבים ובין יהודים.

הודא היא ערביה, ואלכס הוא ישראלי – יהודי, לוחם, כל קרוביה של הודא הם מקרב הכוחות שבהם אלכס לוחם, נדמה כאילו אלכס והודא נלחמים הם מול כולם, מול כל העולם. האהבה מנצחת כאן את הכל! היא מגשרת בין מחלוקות שאף אחד עוד לא הצליח לסיים, שכל כך הרבה שנים אנו מנסים לשים קץ לסכסוך בין היהודים לערבים.

 

מסרו של הרומן

  • מהו לדעתך המסר של הרומן? הבע דעה אישית ומבוססת.

הרומן חצוצרה בואדי מנסה להציג את הסכסוך הישראלי-ערבי ממבט אחר, כולנו מכירים את הסכסוך הזה כקונפליקט כואב סביב מחלוקות רבות בין יהודים לערבים, החל מהמחלוקת בסוגיית הר הבית ועד לשאלה: האם הערבים מוכנים להשלים עם קיום יהודים בארץ ישראל? ומה אנו הישראלים מוכנים לעשות בעצם כדי לחיות יחד איתם?

אנו משלמים מחיר כבד, מעל עשרים אלף חיילים ישראלים נפלו בקרבות השונים על תקומת המדינה, קרבות מיותרים שנפתחו ברובם על ידי "טריגר" אחד, השלמה עם הקיום של עם אחר בארץ הזו.

מדינת ישראל קיימת כבר כמעט שבעים שנה ועדיין נדמה שערבי ישראל ומדינות ערב השכנות לנו אינם מרוצים מדבר קיומנו כאן, אך גם אנו הישראלים לא ממש מרוצים מכך, הסכסוך הישראלי- ערבי הוא סכסוך אדיר, סכסוך אשר חוצה כל גבול אפשרי, סכסוך חריף שכולל סכסוכים בעבודה, בבית הספר, באינטרנט, ובכלל.

אך עם זאת, עדיין קיימת תקווה לשלום, עדיין קיימת תקווה שהסכסוך הזה ייפסק ביום מן הימים, עדיין קיימת אפשרות שיהודים יינשאו לערבים, שיהודים יעבדו לצד ערבים ויחברו להם גם כאשר זה לא "נראה" טוב מבחוץ, את תפיסה זו מנסה סמי מיכאל להציג ברומן.

הסיפור מתרחש בואדי ניסאנס שבחיפה, עיר מעורבת, שם חיים גם ערבים וגם יהודים ביחד, זה בהחלט לא מובן מאליו שעם כל השסעים האדירים בין ערבים ליהודים הם יכולים לחיות ביחד ביחסים נינוחים יחסית, סביר להניח שהמחבר בוחר דווקא במקום זה לעלילה כדי להעצים את המסר שהוא מנסה להעביר לנו.

מחבר הרומן, סמי מיכאל, מציג לנו ראשית את הודא, ערביה – ישראלית, לאורך הסיפור אנו מגלים עוד ועוד על אישיותה של הודא, המחבר מנסה לנו את העם הערבי ממבט אחר, הערביים אינם "מפלצות", הם לא עד כדי כך גרועים ואנו לא מכירים אותם לעומק שאנו יכולים לשפוט אותם לתפיסתו.  הוא מציג לנו את יחסיה הגלובלים, מיחסיה עם חבריה היהודים לעבודה ועד יהודים אחרים בחייה.

אנו מתוודעים לדמות נוספת בסיפור, אלכס, ישראלי שזה עתה עלה ארצה וכעת נהפך שכן של הודא ומשפחתה, הודא ואלכס אט אט מתחברים עד לנישוהיאם, הודא אף מגהצת לו את המדים כשהוא נקרא למלחמה,  הודא נשארת נאמנה לאלכס גם ברגעים הקשים, גם כאשר משפחתה מתוודעת שדודה של הודא נהרג על ידי חייל יהודי היא עדיין נאמנה לו והאהבה ביניהם עודנה.

לדעתנו, השיא של הרומן מבחינת המסר הוא בסוף הסיפור כאשר אנו מגלים שאלכס נפל בקרב, זה קורה לאחר שהודא מגלה שהיא בהריון מאלכס, כעת כשהוא נפל היא מבקשת להפיל את העובר, זאת לטענתה כדי שהילד לא יהיה זר, האם ילד שהוא בן ליהודי וערביה ייתקבל בחברה הישראלית? גם הערבים וגם היהודים לא ממש יהיו "שלמים" עם זה בלשון המעטה.

הודא, היא ערביה, אלכס, הוא יהודי, קרוביה של הודא הם בצד שאלכס נלחם בהם, אלכס והודא לוחמים הם מול כולם, הם לוחמים נגד הגזענות, הדעות הקדומות ונגד שנאת החינם, הם שניהם רוצים לחיות חיים שקטים בלי אפליה, חיים שהם פרי דו הקיום, צדקת המחיר הזו גדולה מאין כמוה.

לסיכום, המסר של הרומן מוצג שחור על גבי לבן לאורך כל הסיפור, המחבר כל כך רוצה לנסות את תפיסותיהם של שני הצדדים, היהודים והערבים לגבי הצד השני, מבחינתנו, הוא בהחלט הצליח.

סיכומים נוספים:

השיר ראה שמש מאת רבי שלמה אבן גבירול הוא שיר מתהפך, בו מתהפכת משמעות השיר
הסיפור הקצר הניה מאת גרשון שופמן מחולק לשלושה פרקי זמן, בהם מתוארים קורות חייה הקצרים.
תקציר העלילה בסי פופקין היא אשה יהודיה זקנה שחיה בניו יורק. לפני 20 שנה מת
דילוג לתוכן