ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי – סיכום לבגרות בספרות

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ … לֹא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל חֲרֵדָה.

 רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד:
פִּרְחֵי פְּרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶּר נְשָׁקָתַם הַשֶּׁמֶשׁ מִנְּשִׁיקָתָהּ רִאשׁוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶׁיָּדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶׁל בֹּקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.

 הֵא לָךְ הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נֹעַר טְהָר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַּפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶׁתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית? וְאֵיפֹה?

 וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתּוֹ!
מֵאָה שְׁעָרִים הוֹד וָכֹחַ, קֹדֶשׁ לְעַם מְכוֹרָתוֹ!
בָּרוּךְ קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כֹּפֶר חַיֵּינוּ בְּהוֹד …
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

 

שיר זה הינו שיר פניה לאדמה. שיר קינה. שיר מתהפך. השיר מתחיל כשיר מטבע  בשני הבתים הראשונים. שני הבתים האחרונים מהווים קינה על הבנים שנפלו בלחימה.

מבנה השיר הוא קבוע. השורה הראשונה היא פניה לאדמה, שתי שורות מרכזיות – הסבר ושורה אחרונה כוללת את הבעת הרגש. המבנה הקבוע מעצים את סערת הרגשות.

הדובר מביע כעס וכאב על הבזבוז המטאפורי של חיי אדם שמטרתו מובנת, אבל עם קושי של קבלה – כופר למען חיינו בארץ.

בית א'

הבית נפתח בזעקה לקבלת תשומת לב מהאדמה על הבזבוז. הדגשת הפנייה על ידי פסיק וסימן קריאה. האנשת האדמה בשורה השנייה כאמה, "אמא אדמה", תיאור של הולדה – אירוניה שמתגלה רק בבית השלישי, כשמבינים את משמעות השיר. האדמה היא מלון ברכה, טומנים זרע ואמורה לדעת ברכה – ילד. 3 נקודות הן רמז שלא מדובר רק על הטבע. השורות השלישית והרביעית מפרטות שהזרעים הם משובחים במיוחד ובסיומו במילה "חרדה", מילת רגש, רמז לכך שלא מדובר בשיר טבע.

בית ב'

נפתח בפניה לאדמה, בחזרה. השורה מסתיימת בנקודתיים, פירוט הבזבוז. הבית ארוך יותר כי חשוב לדובר להסביר את טענתו. בשורה השנייה, הוא מדבר על הפרחים שנטמנים באדמה, פרחים צעירים. בשורה הבאה, המשך של השורה השנייה ומסבירה מטאפורית עד כמה צעירים ורעננים הם. בסיום ההסבר, יופי הפרחים בשורה הרביעית כפרח שמוכן לקבל החיים: "קטורת כוסו נכונה". אח"כ רמז שלא מדובר על פרחים, עד הצהריים – אמצע היום, בדרך צער, רגש, לפני שהפרחים הספיקו לחיות. הבית מסתיים בהאנשת הפרחים שהם נבלו, חייהם תמו לפני שהספיקו להגשים חלומות.

בית ג'

מוכיח ששני הבתים הראשונים אינם מדברים על הטבע, אלא מטאפורה לחיי בני אדם. כפי שראינו ברמזים, הבית נפתח בהתרסה של הדובר לאדמה, מסביר גם למה מתכוון. מתכוון לבנים, נוער טהור שרק חולם ומשתמש בקונוטציה מקראית בתיאור הבנים כדי להדגיש קדושתם ("נקיי כפיים"). תיאור של הראויים לעלות לבית המקדש. אלו נערים שלא "התלכלכו" בצד המכוער של החיים ("חלאת אדמות"). אח"כ מטאפורה של בד לא גמור – הוא רק שתי, ללא ערב. התקוות והחלומות שלא הוגשמו. מסתיים באמירה נחרדת שאין לנו טובים כאלה ובשאלה רטורית לאדמה: האם ראתה טובים יותר?

בית ד'

נפתח בהאנשת האדמה שמכסה על אותם בנים, כאן מובנת האירוניה שהאדמה ממנה כמו מאמא צומחים הילדים. היא האדמה שמכסה על קברי הבנים. השורה השנייה היא קונוטציה, ארמז מקראי על חוסר השוויון בין הנתינה, ההקרבה והקבלה ("מאה שערים היד וכוח"). אותם נערים הם קורבן למען המולדת, המכירה. שוב סימן קריאה, חריזה. מראה כעסו.

בשורה השלישית, טוען בכאב שזהו קורבן שמשלמים אנו. הם כופר לכך שנחיה בהוד ובפאר. למרות שהשיר נכתב ב-1938, בעקבות מאורעות המרד הערבי בו נהרגו צעירים למען הגנת המולדת כשלא הייתה מדינה. לצערנו השיר רלוונטי גם להיום כאילו נכתב בימים אלו על כל חייל שנופל באירוע טרור או במלחמה. השיר מסתיים במשפט הפותח: "ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד".

השיר הוא שיר מסגרת. תוכנו סוער ולכאורה שהדובר מדבר על הבזבוז, נראה  שהוא נגד נפילת הבנים, אך למעשה, כל איבוד חיים בנסיבות מלחמה הוא "בזבוז",  אבל השיר מביע גם את ההבנה הכואבת והקבלה המצערת שזהו המחיר שעלינו לשלם גם היום.

 

צירופי החריזה מבחינת התוכן הם ניגודיים שמדגישים האבסורד, הכאב והניגוד בין האדמה כסמל לפריון ובין המוות של הנערים. לדוגמא: תם- נבטם, מחוות שקטע את הנבטת החלומות.

סיכומים נוספים:

הקדמה השיר הוא שיר קודש, בשיר קודש היחסים בין האדם לאלוהים ברורים לחלוטין. האלוהים הוא
השיר ראה שמש מאת רבי שלמה אבן גבירול הוא שיר מתהפך, בו מתהפכת משמעות השיר
הסיפור הקצר הניה מאת גרשון שופמן מחולק לשלושה פרקי זמן, בהם מתוארים קורות חייה הקצרים.
דילוג לתוכן