כל הפוסטים באלקטרוניקה

מקלט סופר-הטרודיין

*המקלט גם נקרא בקיצור סופר-הט. הדבר הראשון שקיים במקלט זה הוא ערבל (מיקסר). אל הערבל נכנס אות מתנד מקומי יחד עם האות הנקלט שיהיה בתדר המכונה "תדר ביניים". כל תחנה שנקלטת, עוברת המרה מתדר מקומי לתדר ביניים. הערבל הוא רכיב מורכב שמבצע פעולות של הכפלה ולכן הוא מערבב את תדר

חסרונות מקלט ישיר

א. בחירת התחנה הרצויה ועשת באמצעות מעגלי תהודה שאיכותם (גורם הטיב) תלוי ברכיבים אלקטרונים והם תלוים בתדר. משמעות הדבר – תחנות בעלי תדר גבוה ישמעו טוב יותר מאשר התדרים הנמוכים. ב. אותות הנקלטים באנטנה מאוד חלשים, לפיכך דרוש הגבר גבוה בין האנטנה לגלאי. משמעות הדבר דרוש מבנה רב דרגתי של

בעית סופר-הט רגיל

ההתנגשות בין שני דרישות: א. דרישה לחסימה של תדר בבואה (תחנה לא-רצויה שהצליחה להסתנן). ב. המענות ישירה של אותות להיכנס לדרגת הIF. הפיתרון שהתקבל בהתבסס על שימוש בערבל יתבצע המרת תדר פעמים. חשוב להדגיש, שהמרת התדר תהיה כלפי מטה. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא די פשוט – לשנות את תדר

משוב

זו התראה בסיכום זה חסר מידע! × הסתר התראה משוב זהו מעגל אלקטרוני שתפקידו שתפקידו להדגים את התוצאה ולתקן את התהליך לקבלת התוצאה המבוקשת.        בכל מקלט שקולט שידורי A.M. ו – F.M. , יש משוב אך פעולתם שונה בין שיטת A.M. ל- F.M. . משוב A.G.C. –

איכות המקלט

למקלט יש 3 תכונות שקובעות את איכותו: א. ברירות – יכולת להפריד בין שתי תחנות סמוכות. הפרמטר שאחראי לכך הוא גורם הטיב (q). ב. רגישות – המקלט מתאר את האות החשמלי הקטן ביותר שניתן לזהות בתחנה (סדר גודל סטנדרטי של 50mW). ג. נאמנות – מתאר את טיב שחזור המידע. חוסר

יחס אות לרעש

בכל מערכת תקשורת מעוניינים שהאות יהיה יותר חזק מהרעש. יחס אות לרעש זהו יחס מתמטי בין הספק הרעש לבין הספק האות. SNR = Ps/Pn SNR – יחס אות לרעש Ps – הספק האות Pn – הספק הרעש   מאפייני מערכת   מקרא: Si=Psin –  הספק האות בכניסה. So = Psout

רעשים

זוהי תופעה פיזיקלית של קרינה אלקטרומגנטית אשר מפריע לתקשורת ויוצר את הבעיה העיקרית להעברת מידע. רעש מתחלק לשתי קבוצות: א. חיצוני – מקורו ב: תופעות טבע, (ברקים, התפרצות הר געש, גשם…), מכשירי תקשורת אחרים, הפרעות שנגזרות ממכשירים חשמלים (מזגן, טורבינות…) ועוד… ב. פנימי – נוצר בתוך מכשיר תקשורת ומבוסס על

שגיאת כימוי

כימוי – לוקח את רמת המתח והופך למספר עגול. שגיאת כמוי בפעולת כימוי מחלקים את התחום של האות האנלוגי למספר סופי של תת רמות. ככל שמספר התחומים גדול יותר, תהיה אפשרות לשחזר את המידע טוב יותר (שגיאת כימוי קטנה). אך יחד עם זה, המערכת דורשת משאבים גדולים יותר (זיכרון גדול

דגימה ושמירה S&H

[A/D] אות ספרתי < קידוד < כימוי < דגימה ושמירה < אות אנלוגי המעגל העקרוני מכיל שלושה רכיבים:א. מפסק אלקטרוני (MOSFET / טרנזיסטור מסוג FET) – פולס בשער הופכו מקיטעון לרויה ומאפשר לאות האנלוגי לעבור לקבל. ב. קבל – אוגר אנרגיה (מידע). ג. מגבר (חוצץ) יחידה – תפקידו לא לפרוק

סוגי אפנון ספרתי

P.A.M – אפנון תנופת הדופק:  היא מבוססת על שיטת A.M. ועיקרונה שידור רמות דפקים שונים בהתאם לדגימה (עבור אות חלש פולס נמוך ועבור אות גדול פולס גבוה). בשיטה זו אין צורך בגל נושא אך בריבוי שימוש המשתמשים בשיטה זו, ניתן לחבר לגלי נושא שונים. P.P.M – אפנון מיקום הדופק:  בשיטה