גבולות בדמוקרטיה, עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת

זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה:

הדמוקרטיה המערבית, הליברלית, מכילה ערכים שהם הבסיס לזכויות האדם ולזכויות המיעוטים. בין היתר: הזכות לחירות, וכל הזכויות הנגזרות ממנה. עם זאת, יכול להיווצר מצב בו תתארגן קבוצה בתור המדינה הדמוקרטית שלא תקבל את הערכים שלה ואף תשתמש בדמוקרטיה כנגדה. הדוגמא הטובה ביותר היא המפלגה הנאצית בגרמניה.

על רקע מציאות זו, נשאלת השאלה: האם הדמוקרטיה צריכה להגביל את הקבוצות האנטי – דמוקרטיות כדי להגן על המשך קיומה או שמא הגבלה זו פוגעת בדמוקרטיה ולכן היא לא לגיטימית?
קיימות שתי תפיסות המתמודדות באופן שונה עם הבעיה, התפישה האירופית המקבלת את עקרון "הדמוקרטיה המתגוננת", והתפיסה האמריקאית שלא מקבלת את עקרון זה.

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת

ברוב מדינות אירופה, מקובלת התפיסה לפיה זכותה של הדמוקרטיה להגביל בחוק את ההתארגנות של קבוצות אנטי – דמוקרטיות המאיימות של קיום הדמוקרטיה. מדינות אירופה מאמצות תפיסה זו בגלל הניסיון ההיסטורי של הן והכוונה היא כמובן להקמת המשטר הנאצי בגרמניה בדרכים דמוקרטיות.

גישת הדמוקרטיה המתגוננת באה לידי ביטוי בחקיקת חוקים האוסרים הסתה גזענית המפרטים באילו תנאים לפסול מפלגה ולהוציא אותה אל מחוץ לחוק. לפי גישה זו, כאשר יש סכנה לדמוקרטיה – פוגעים בזכויות יסוד, לדוגמא: מגבילים את חופש התנועה, ההתארגנות, ההפגנה ואו הביטוי, מוציאים אל מחוץ חוק מפלגות אנטי – דמוקרטיות, וזאת כדי להבטיח את קיום הדמוקרטיה במדינה.

לדוגמא, במדינת ישראל, סעיף 7( א( בחוק יסוד הכנסת קובע כי מפלגה לא תשתתף בבחירות לכנסת במקרים הבאים:
א. שוללת את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
ב. שוללת את האופי הדמוקרטי של המדינה.
ג. מסיתה לגזענות.

הגישה של הדמוקרטיה המתגוננת בעייתית בגלל שתי סיבות:
1 .סכנה לפגיעה בערכי הדמוקרטיה וזאת משום שבשם העיקרון של הדמוקרטיה המתגוננת, השלטון עלול לנצל סמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות האדם והאזרח.
2 .עלול להיווצר מצב בו הקבוצות האנטי – דמוקרטיות שהוצאו מחוץ לחוק ירדו למחתרת ויפעלו אלימות שעלולה לסכן את הדמוקרטיה. במקרים כאלו, עדיף להשאיר אותן חוקיות כדי שיוכלו להיות תחת פיקוח.

אי קבלת עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת:

בניגוד לתפיסה האירופית, התפיסה האמריקאית דוגלת באיסור שמדינה דמוקרטית תפגע בזכויות האדם והאזרח מלבד מקרים בהם נעשו עבירות פליליות. החוקה האמריקאית לא מגבילה התארגנות ופעילות של מפלגות וארגונים אנטי – דמוקרטיים. לכן, בארצות הברית לא אוסרים על התארגנויות והפגנות של קבוצות גזעניות ואנטי – דמוקרטיות כל עוד לא נעשה מעשה פלילי.

בדמוקרטיה שמאמצת תפישה שכזו, קיימת סכנה ממשית לדמוקרטיה וזאת מכיוון שהמדינה לא נוקטת שום פעולה נגד ההתארגנות והפעילות של הקבוצות האנטי – דמוקרטיות ואלה פועלות להפלתה. יחד עם זאת, צריך להסתייג ולומר שארצות הברית שינתה מדיניותה בנושא עקב פיגועי ה- 11 בספטמבר.

ביטחון ודמוקרטיה

הצורך להבטיח את בטחון המדינה גורם לפעמים למתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבין ביטחון המדינה בזמן חירום. כאשר יש סכנה ממשית לביטחון המדינה, יש התנגשות בין הבטחת הביטחון לבין מימוש עקרונות הדמוקרטיה, וביניהם זכויות האדם והאזרח. בחוקות של מדינות דמוקרטיות, ישנם סעיפים המאפשרים לפגוע בזכויות האדם והאזרח בזמן מלחמה וזאת כדי להגן על ביטחון המדינה. המדינה מגנה על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים באמצעות שני כלים:

1 .מעצר מנהלי: החזקת אדם בכפייה על סמך חשדות בלבד וללא הגשת כתב אישום. מעצר מנהלי הוא מעצר המתבצע ללא משפט ואין הוכחה שהאדם עשה מעשה בלתי חוקי. זהו מאסר מניעתי המתבצע כדי למנוע סכנה לביטחון המדינה ואו סכנה לביטחון הציבור העשויות להתבצע על ידי הגורם הנאסר. מעצר זה הוא אמצעי חריג המנוגד לרעיון של שמירת זכויות האדם במדינה דמוקרטי.

מעצר זה פוגע בחירות האדם ובזכותו להליך משפטי הוגן וזאת הואיל שלפני המעצר לא מתקיים הליך משפטי, לעציר אין מידע על ההאשמות נגדו ואין לו הזדמנות להעלות טענותיו. מדינות דמוקרטיות משתמשות בכלי זה לא רק בזמן למלחמה, אלא, גם כאשר קיים חשש סביר שקבוצה מסוימת במדינה מתכוונת לפעול באמצעים אלימים העלולים לסכן את בטחון המדינה. בישראל, מעצר מנהלי מוגבל לשעת חירום בלבד.

2 .חקיקת חירום/ תקנות לשעת חירום: הממשלה מוסמכת לקבוע תקנות כאלה לטובת המדינה, ביטחון הציבור ואספקת שירותים חיוניים. תקנות אלו עומדות מעל החוק. עפ"י החוק מותר לקבוע תקנות כאלה רק כאשר הכנסת מכריזה על מצב חירום במדינה. בפועל, מאז הקמת המדינה, קיים במדינת ישראל מצב חירום.

סיכומים נוספים:

א. עקרון הכרעת הרוב: אחד מהעקרונות החשובים בדמוקרטיה, הוא עקרון הכרעת הרוב. כאשר מתקיימת הצבעה,
החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
דילוג לתוכן