הכרזת העצמאות: סיכום מלא

החלק הראשון: מבוא היסטורי – סיפורה של הציונות

חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו מתוארים אירועים היסטוריים חשובים בתולדות העם היהודי. הרקע ההיסטורי המוצג בחלק זה מתאר את הקשרים בין העם היהודי לארץ ישראל ואת ההכרה של אומות העולם בקשר זה. המבוא ההיסטורי מתחיל בימי המקרא ומסתיים בהכרזת עצרת האומות המאוחדות מתאריך 29 בנובמבר 1947.

מן המבוא אפשר ללמוד על נימוקים שונים לזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל:

  • חיי העצמאות הלאומיים של העם היהודי בארץְ ישראל לפני שהוּגלה ממנה, והקשר הרוחני של העם לארצו בשנות הגלוּת.
  • הניסיונות של היהודים לעלות לארצם ולהתיישב בה במשך כל תקופת הגלוּת, ובעיקר לאחר הקמת התנועה הציונית.
  • הקמת התנועה הציונית בראשוּת הוגה חזון המדינה, הרצל, כביטוי לשאיפת העם לחיות בארצו הריבונית.
  • ההכרה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי, שניתנה בהצהרת בלפור.
  • השואה באירופה כהוכחה לצורך בהקמת מדינה יהודית עצמאית.
  • העלייה וההעפלה לארץ ישראל, המוכיחות את רצונם העז של היהודים לעלות ארצה ולבנות בארץ את מדינתם הריבונית.
  • תרומתו של היישוב היהודי למאבק האומות שוחרות השלום והחירות נגד הנאצים ובני בריתם במלחמת העולם השנייה.
  • החלטת עצרת האומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

 

החלק השני: ההכרזה וסדרי המדינה

החלק השני בהכרזה הוא החלק המעשי והמשפטי שלה. זוהי ההכרזה עצמה, על הקמת המדינה, על שמה של המדינה, על מוסדותיה ועל סדרי השלטון בה. חלק זה של ההכרזה הוא החלק היחיד שאין ספקות לגבי תוקפו החוקי –חוקתי.

המכריזים: חברי מועצת העם אשר ייצגו זרמים וקבוצות שונות ביישוב היהודי בארץ ישראל באותה עת.

מועד ההכרזה: יום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל – יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

אופייה של המדינה החדשה: מדינה יהודית. נאמר בהכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".

שמה של המדינה: מדינת ישראל.

המוסדות הזמניים שלה: מועצתֵ העם תפעל כ"מועצת מדינה זמנית" (מעין בית נבחרים) ומִנהֶלֶת העם תהיה "הממשלה" הזמנית.

 

החלק השלישי: עקרונותיה של מדינת ישראל

 

  1. עליית יהודים לארץ: לכל יהודי יש זכות לעלות ארצה.
  2. פיתוח הארץ לטובת כל תושביה: הכוונה היא להרחבת יישובים ולהקמתם של יישובים חדשים , למפעלי פיתוח שונים ולהתרחבות כלכלית לטובת כלל התושבים.
  3. אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל: המילה "דמוקרטיה" אינה כתובה במפורש בהכרזה אך אופייה הדמוקרטי של המדינה נרמז בעקיפין ממילות ההכרזה, שכתוב בה כי המדינה תהיה מושתתת על יסוד החירות ותקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה:

    א. שוויון זכויות – מדינת ישראל תקיים שוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. הכוונה היא לשוויון בפני החוק, לשוויון בזכות הבחירה ובזכות להיבחר ובעוד זכויות פוליטיות, וכן לשוויון חברתי המתבטא באיסור אפליה ובמתן הזדמנויות שוות לכל.

    ב. חופש – במדינהַ בעלת משטר דמוקרטי ליברלי, השמירה על חופש דת, מצפּוּן, לשון, חינוך ותרבות, היא עיקרון חשוב ומרכזי.

  4. שמירה על המקומות הקדושים של כל אחת מן הדתות.
  5. יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל: מדינת ישראל הצעירה מכריזה על שאיפתה להנהיג חברה חופשית וצדק חברתי לאזרחיה ועל שאיפתה לשלום ,וזאת לאור חזונם של נביאי ישראל.
  6. נאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות, כגון: יישוב סכסוכים בדרכי שלום, שיתוף פעולה בפתרון בעיות בין -לאומיות בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות, ופיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם.

 

החלק הרביעי: הצהרות ופניות שונות

 

  • פנייה אל ארגון האומות המאוחדות: מדינת ישראל מצהירה על נאמנותה לעקרונות מגילתֹ האומות המאוחדות. המדינה מצהירה על נכונוּתה לשתף פעולה עם האו"ם בהגשמת החלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947, ולפעול להקמת אחדות כלכלית של ארץ ישראל.
  • פנייה אל בני העם הערבי, תושבי מדינת ישראל: בקריאה לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה. לערבים אזרחי ישראל מובטחים ייצוג במוסדות המדינה, אזרחות ושוויון.
  • פנייה אל מדינות ערב השכנות: ישראל מצהירה על רצונה בשלום ובשכנוּת טובה, ועל נכונותה לשתף פעולה עם מדינות ערב ולקיים עזרה הדדית למען קידמה במזרח התיכון כולו
  • פנייה אל העם היהודי בתפוצות להתלכד סביב המדינה ולסייע לה בעלייה ובבניין המדינה וחיזוקה.

 

סיכום ההצדקות להקמת המדינה לפי מגילת העצמאות

הצדקה היסטורית: הקשר של העם היהודי לארץ ישראל, פה הוא קם, פה עוצבה דמותו, מכאן גורש ולכאן שאף לחזור לאורך הגלות. מכאן לעם היהודי זכות היסטורית מתמשכת להקים מדינתו בארץ ישראל.

הצדקה בינלאומית ומשפטית: ההכרה הבינלאומית והמשפטית בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל, הצהרת בלפור, כתב המנדט והחלטה 181. מדובר בהחלטות בהן מדינות העולם מכירות ומצדיקות בדבר זכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל.

הצדקה מוסרית/ טבעית: הסכנה המרחפת על העם היהודי למוד הפרעות, הרדיפות והשואה. העם היהודי חייב מדינה עצמאית כדי שיוכל להגן על עצמו מפני שונאיו כפי שהוכיחה ההיסטוריה. זו גם זכותו הטבעית לחיות במדינה עצמאית כפי שזו זכות כל עם אחרת והמאמץ המלחמתי של היישוב היהודי בנאצים.

 

מעמדה המשפטי של ההכרזה

 

ההכרזה על הקמת המדינה היא המסמך הראשון שפרסמה מדינת ישראל. זהו מסמך הצהרתי הקובע את אופייה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי וכמדינה דמוקרטית . בהכרזה מוצגים עקרונותיה של המדינה: עקרונות הצדק, השוויון, החירות ושאיפת השלום.

בחלקיה השלישי והרביעי ניתן ביטוי לערכיה של מדינת ישראל ולזכויותיהם של אזרחיה. ההכרזה היא אם כן מסמך חשוב. ומכיוון שכך, מתעוררות סביבה השאלות:

מהו מעמדה המשפטי? האם היא חוּקה ? האם היא חוק? ומה קורה כאשר העקרונות שנקבעו בה עומדים בסתירה לחוקים שקיבלה הכנסת -האם מעדיפים אותה או את חוקי הכנסת?

מאחר שבישראל אין עדיין חוּקה כתובה, יש הרואים בהכרזה על הקמת המדינה מעין חוּקה. אך ההכרזה איננה חוקה, ולוּ רק משום שכתוב בה שבעתיד תחובר חוקה על ידי אסֵפה מכוֹננֶת נבחרת. ההכרזה גם איננה חוק, ולוּ רק משום שלא חוּבּרה על ידי בית המחוקקים של מדינת ישראל, הכנסת.

 

השוואה בין הכרזת העצמאות לבין תוכנית החלוקה של האום (החלטה 181)

ירוק = דומה.

צהוב= שונה.

קריטריון מגילת העצמאות החלטה 181 של האו"ם
 

 

סוג המדינה

המדינה תקום כמדינה יהודית: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית".

 

מדינה המגשימה את הזכות של העם היהודי להגדרה עצמית.

 

מדינת לאום יהודית אתנית.

 

תקומנה שתי מדינות מדינה יהודית ומדינה ערבית

 

במדינה היהודית תגשים את הזכות להגדרה עצמית של העם היהודי

 

והמדינה הערבית את הזכות של הערבים.

 

הקמת שתי מדינות לאום אתניות: יהודית וערבית

 

 

 

עליה יהודית

 

"המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ו לקיבוץ גלויות"

 

מתן מוצא למדינה היהודית כדי לאפשר עליה

 

 

אופייה של המדינה/ סוג המשטר

 

 

המדינה תגשים ערכים דמוקרטיים כמו: שוויון, חופש דת, שמירה על המקומות הקדושים, שפה ולשון.

 

 

כל אחת מהמדינות תהיה מדינה דמוקרטית:

 

שוויון, שום אפלייה מכל סוג שהוא, לא תיעשה בין התושבים מטעמי גזע, דת, שפה או מין, חופש דת, מצפון, חופש פולחן וכו'

 

 

 

איחוד כלכלי

 

נכונות לשיתוף פעולה עם האו"ם להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.

 

איחוד כלכלי בין שתי המדינות, מטבע משותף ושיתופי פעולה אחרים בין שתי המדינות.

 

 

מעמד ירושלים

 

 

 

אין אזכור של ירושלים במגילה כלל.

 

העיר ירושלים תוקם כגוף נפרד תחת משטר בינלאומי מיוחד והיא תנוהל על ידי אדם שלא יהיה אזרח שתי המדינות תחת חסות האו"ם.

 

 

גבולות

 

אין התייחסות לגבולות המדינה.

 

יש התייחסות וקביעה של גבולות המדינה היהודית והמדינה הערבית.

 

סיכומים נוספים:

א. עקרון הכרעת הרוב: אחד מהעקרונות החשובים בדמוקרטיה, הוא עקרון הכרעת הרוב. כאשר מתקיימת הצבעה,
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
צורות הממשל השונות (דמוקרטיות): ממשל פרלמנטרי: לשיטה זו מספר מאפיינים: העם בוחר נציגיו לפרלמנט, הרשות
דילוג לתוכן