הרשות המחוקקת, הכנסת: בית הנבחרים של מדינת ישראל

חוק יסוד: הכנסת מגדיר את הכנסת כבית הנבחרים של מדינת ישראל, הרשות המחוקקת.
בהגדרה זו, בא לידי ביטוי עקרון שלטון העם, העם בוחר נציגיו ותפקידם לייצג את אינטרסי ורצונות הבוחרים.

בכנסת יושבים 120 נציגי ציבור, חברי כל המפלגות שהשתתפו בבחירות ועברו את אחוז החסימה. נציגות כל מפלגה בכנסת נקראת "סיעה". הרכב חברי הכנסת מבטא עקרון הפלורליזם בחברה.

הגדרות כלליות:

הקואליציה: הסיעות התומכות בממשלה (ולרוב משתתפות בה). כוללות את רוב חברי הכנסת.

האופוזיציה: הסיעות המתנגדות לממשלה. מיעוט חברי הכנסת. תפקידם הוא לפקח על הממשלה, לבקר אותה ולהציע לה חלופה.

 

מליאת הכנסת:

המליאה היא התכנסות כל חברי הכנסת בישיבות הכנסת.
החוק אינו מחייב את חברי הכנסת להיות נוכחים בכל ישיבות המליאה והוא לא קובע מספר מינימאלי של חברי כנסת המהווה תנאי להחלטות ולאישור חוקים רגילים.

לכן, לרוב אנו רואים שבישיבות הכנסת משתתף מספר קטן של ח"כים.
כל דיון מתחיל במליאה. הדיונים יכולים להיות מסוגים שונים. שאילתות, הצעות חוק, הצעות אמון/ אי אמון בממשלה.

 

ועדות הכנסת:

עיקר העשייה של הרשות המחוקקת היא בוועדות הכנסת.
לדוגמא, דיון בהצעות חוק, נושאים שהובעו בפני הכנסת. שתי הועדות החשובות ביותר הן: ועדת החוץ והביטחון ו-ועדת הכספים.

בנוסף להן, קיימות ועדות העוסקות בנושאים אחרים.

בין המליאה והועדות שני הבדלים עיקריים:

  • הדיונים במליאה הם כלליים ואילו בוועדות, הדיונים הם ממוקדים יותר.
  • הדיונים במליאה פתוחים לציבור אך אינם פתוחים לגורמים חיצוניים. בוועדות רשאים להצטרף גורמים חיצוניים.

בוועדות יושבים חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. הייצוג בוועדות נקבע לפי הייצוג בכנסת. מכאן ברור שלחברי הקואליציה רוב בוועדות, אשר מאפשר לקואליציה לקדם נושאים שהם תומכים בהם.

 

תפקידי הכנסת, הרשות המחוקקת:

  1. ייצוג: על המוסד שמייצג האזרחים במדינה, ולמעשה מבטא את שלטון העם, לתת ביטוי לקבוצות שונות הקיימות בחברה ובכך יבוא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם.
  2. מינוי בעלי תפקידים: הכנסת בוחרת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה בהצבעה חשאית. כמו כן, הכנסת משתתפת בוועדה למינוי השופטים באמצעות שני חברים כנסת המשתתפים בוועדה (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה).
  3. רשות מכוננת: הכנסת אחראית על גיבוש החוקה העתידית של מדינת ישראל וזאת באמצעות חוקי יסוד שלבסוף יאוגדו לכדי חוקה.
  4. קיום הממשלה: הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת אשר מאשרת את הרכב הממשלה באמצעות הצבעת אמון. הכנסת יכולה גם להפילה באמצעות הצבעת אי אמון.
  5. פיקוח וביקורת על הממשלה: הכנסת מפקחת על הממשלה בכמה דרכים:
  • אישור תקציב המדינה.
  • אישור הקמת הממשלה והצבעות אי אמון.
  • העלאת שאילתות והצעות לסדר היום.
  • פיקוח באמצעות ועדות הכנסת.
  1. החקיקה. התהליך אינו מצוין בסיכום זה.

סיכומים נוספים:

החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
צורות הממשל השונות (דמוקרטיות): ממשל פרלמנטרי: לשיטה זו מספר מאפיינים: העם בוחר נציגיו לפרלמנט, הרשות
דילוג לתוכן