הרשות השופטת, מערכת בתי המשפט ובית הדין הגבוה לצדק

רקע:

  1. מערכת בתי המשפט (שלום, מחוזי ועליון) מכריעה בסכסוך בין האזרחים לבין עצמם ובין האזרחים לבין רשויות השלטון.
  2. מערכת זו בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל רשויות השלטון נעשות בהתאם לחוק. הרשות השופטת מוסמכת לפרש את החוק.
  3. הרשות השופטת מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת.
  4. עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון, יש לה הסמכות לפקח על הרשות המחוקקת באמצעות ביקורת שיפוטית. חשוב להדגיש שנושא זה נמצא במחלוקת ציבורית.

אי תלותה של הרשות השופטת

עצמאות הרשות השופטת היא אחת מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה וחלק מעקרון הפרדת הרשויות. ללא עצמאות השופטים, אי אפשר להטיח שמערכת המשפט תפעל בצדק ובשוויון וכן תשמור על שוויון החוק.

כמו כן, עצמאותה חשובה כדי שהציבור ייתן אמון במערכת זו. עצמאות הרשות השופטת מובטחת באמצעות דרכים אלו:

  • הרשות השופטת היא עצמאית בהחלטותיה והשופט כפוף אך ורק למרות החוק ופוסק לפיו.
  • עיקרון הסוביודיצה: הכוונה לאיסור פרסום ועיסוק בפרהסיה בנושא הנדון בביהמ"ש. מטרת עקרון זה, למנוע התערבות, השפעה ולחץ מצד התקשורת ורשויות השלטון על בית המשפט בנושאים שנתונים בו ועדיין לא התקבלה החלטה בעניין זה.עיקרון זה, שמטרתו להבטיח הזכות להליך משפטי הוגן, מתנגש עם זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי. לכן, המחוקק קבע שכלי התקשורת יכולים לפרסם מידע עובדתי על הדיונים בבית המשפט. אבל כמובן אסור לנקוט עמדה מחשש שעמדה כזו תשפיע על ההליך המשפטי.
  • אופן מינוי השופטים: תהליך מינוי השופטים בישראל נועד למנוע הפעלת לחצים פוליטיים מצד רשויות השלטון על הרשות השופטת. הועדה למינוי השופטים כוללת 9 חברים: 3 מהרשות השופטת (ביהמ"ש העליון), 2 שרים, 2 ח"כים (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה) ו-2 נציגים מטעם לשכת עורכי הדין. באמצעות הרכב הועדה, המחוקק נתן עדיפות לשיקולים משפטיים מקצועיים על פני שיקולים פוליטיים. לכן, רוב חברי הועדה הם אנשי משפט.
  • תנאי העסקת השופטים: 
  • שכרם נקבע ע"י ועדת הכספים והוא גבוה.
  • תקופת כהונתם היא עד לגיל פרישתם – 70. רק במקרים יוצאי דופן או מעילה בתפקיד, שופט יסיים תפקידו מוקדם יותר. הזכות לבטל מינוי שופט בידי בית הדין המשמעתי לשופטים.
  • מקום כהונתם יהא קבוע. שופט לא יוזז ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר, אלא אם כן נשיא ביהמ"ש העליון מסכים ואו עפ"י החלטת בית הדין המשמעתי. זאת כדי למנוע לחצים על השופטים באמצעות איום על שינוי במקום כהונתם.
  • חסינות השופטים: בדיוק כמו לחברי הכנסת, לא תפתח חקירה פלילית כנגד שופט ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

 

 

סוגי משפטים

  • משפט פלילי- עוסק בעבירות על החוק שפוגעות בשלום הציבור, הסדר החברתי או בביטחון המדינה. המשפט מברר אם מגיע עונש וקובע אותו לפי הנסיבות. המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם ואו תאגיד. הענישה יכולה להיות מאסר, מוות או קנס. העבירות הן מסוג של חטא, עוון ופשע.
  • משפט אזרחי- עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו. השופט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות. התובע הוא אדם/ תאגיד (כולל המדינה/ רשות מקומית) והנתבע הוא גם כן אדם ואו תאגיד. במשפט מסוג זה, "אין ענישה" ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד.

 

מבנה מערכת בתי המשפט:

לבתי המשפט הרגילים, 3 ערכאות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. לבית המשפט העליון שני תפקידים:

  • בית הדין הגבוה לערעורים (ערעור על ערכאות נמוכות יותר).
  • בית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ).

 

בג"ץ

דן בעניינים שבין האדם לשלטון. כל אדם, גם אם אינו אזרח ישראל, רשאי לעתור לבג"ץ. אדם יכול לפנות לבג"ץ כאשר מרגיש שאחת מרשויות השלטון פגעה בזכויותיו. יש לציין שבג"ץ אינו פועל ביוזמתו, אלא רק לאחר שפונים אליו.

בית הדין הגבוה לצדק פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות/ פעולות של רשויות השלטון. לדוגמא: צו-ביניים, צו המבקש מהמשיב בעתירה להקפיא המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה.

תפקיד בג"ץ הוא לתת סעד לפונים אליו. אם בית המשפט חושב שהרשות חרגה מסמכותה או שפעלה על פי החוק, תפקידה להגן על זכויות האדם, האזרח והקבוצה ולחייב השלטון לפעול ברוח זו.

מכיוון שבמדינת ישראל אין חוקה, בג"ץ יצר מעין מגילת זכויות אדם ואזרח. בג"ץ הוא הממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד של המדינה  (כמו שלטון החוק) ועל העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.

 

ביקורת שיפוטית

ביקורת מערכת המשפט (בדרך כלל בג"ץ) על הרשות המחוקקת/ המבצעת. ביקורת זו באה לידי ביטוי בפסילת חוקים שסותרים חוקי יסוד. סמכות בג"ץ לביקורת שיפוטית והיקפה שנויים במחלוקת ציבורית.

 

אקטיביזם שיפוטי

מעורבות בג"ץ בכל תחומי החיים הלכה וגברה במשך השנים. נושאים רבים שמעסיקים הציבור בישראל הגיעו לדיון בבג"ץ. תהליך זה, של הפיכה בג"ץ לגורם מרכזי בזירה הציבורית קשורה לתופעת ה"אקטיביזם השיפוטי", אשר מתבטאת בנכונות בית הדין הגבוה לצדק לא לפעול רק בתפקיד של "פה למחוקק" (מתן פרשנויות לחוק), אלא שהוא מוכן לדון במסגרת תפקידו בנושאים העומדים במרכז הוויכוח הציבורי, לבקר הרשות המחוקקת והמבצעת, ואם צריך, להתערב בהחלטותיהם.

בית משפט נחשב אקטיביסטי ככל שנותן לעצמו תפקיד רחב יותר בהשוואה לשאר מוסדות השלטון. למשל: קביעת הערכים שיתקיימו במדינה ובהקצאת משאביה.

האקטיביזם מתבטא גם בהפעלת ביקורת שיפוטית ובפסילה של חוקים שסותרים את חוקי היסוד של מדינת ישראל.

 

סיכומים נוספים:

החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
צורות הממשל השונות (דמוקרטיות): ממשל פרלמנטרי: לשיטה זו מספר מאפיינים: העם בוחר נציגיו לפרלמנט, הרשות
דילוג לתוכן