זכויות חברתיות – כלכליות

זכויות אלו מוענוקת לבני האדם על ידי המדינה כדי שיחיו ברמת חיים סבירה ככל הניתן. מידת הענקתן תלויה בגישה החברתית – כלכלית של המדינה הדמוקרטית. זכויות אלו כוללות את:

א. בריאות (הזכות לטיפול רפואי) – זכותו של אדם לחיות בגוף בריא ושלם ולקבל מהמדינה את שירותי הבריאות והטיפול הרפואי הנחוצים בעת הצורך ללא קשר למצבו הכלכלי.

ב. חינוך – הזכות לקבל השכלה על ידי המדינה כדי לרכוש ידע ומיומנות שיאפשרו לכל אדם לספק בעתיד את צרכיו ולהיות אזרח עצמאי.

ג. דיור – לכל אדם הזכות לחיים תחת קורת גג ולמגורים נאותים.

ד. רווחה – לכל אדם הזכות לחיות ברמת חיים סבירה ואנושית שתאפשר לו קיום אנושי. לדוגמא: קצבאות לנזקקים וסבסוד מוצרים בסיסיים.

ה. זכויות עובדים ותנאי העסקה – זכותו של כל אדם העובד לקבל תנאי תעסוקה נאותים. כגון: הבטחת שכר המינימום, להיות מוגן מפני אבטלה, תשלום עבור שעות נוספות, הגבלת שעות עבודה ומנוחה וכו'.

סיכומים נוספים:

החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
צורות הממשל השונות (דמוקרטיות): ממשל פרלמנטרי: לשיטה זו מספר מאפיינים: העם בוחר נציגיו לפרלמנט, הרשות
דילוג לתוכן