סיכום באזרחות: זכויות טבעיות, זכויות היסוד

גישת זכויות האדם והאזרח רואה באדם היחיד כמרכיב הבסיסי של החברה ועל כן החברה צריכה להגן על זכויותיו והחירויות שלו. זכויות האדם הן זכויות בסיסיות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר לקיום חובותיו! זכויות האדם אינן מוענקות על ידי השלטון, אינן תלויות בהסכמתו והשלטון אינו רשאי לקחת אותן מאף אחד.

לכן, זכויות האדם מכונות גם זכויות טבעיות מכיוון שהאדם נולד איתן ואינו מקבל אותן. ולהלן הזכויות הבסיסיות, זכויות היסוד:

ניתן ומומלץ לסגור לפי ראשי התיבות: כ"ח החש"ק = כבוד, חירות, הליך הוגן, חיים וביטחון, שוויון, קניין

1 .הזכות לחיים ולביטחון ולשלמות הגוף: זכותו של כל אדם לחיות בצורה בטוחה, ללא חשש לחייו או לגופו, ולהיות מוגן מפני איומים מפני פגיעה. על המדינה מוטלת החובה להגן על זכות זו באמצעות מנגנונים שונים דוגמת צבא או משטרה.

2 .הזכות לכבוד: זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס מעליב, משפיל או מבזה. זכות זו סובייקטיבית ונתונה לפרשנויות, ולכן יש לה זכויות משנה מוגדרות יותר:
א. הזכות לפרטיות: זכותו של כל אדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו האישיים – ללא הסכמתו.
ב. הזכות לשם טוב: זכותו של כל אדם שהמוניטין שלו לא ייפגעו כתוצאה מפרסום דברי שקר בפומבי.

3 .הזכות להליך הוגן: זכותו של כל אדם שזכויותיו הבסיסיות לא ייפגעו מעבר לנדרש בעת מגע עם רשויות החוק. בתוך זכות זו מספר כללים:
– לפני משפט: אין לעצור אדם ליותר מ-24 שעות ללא אישור שופט; אין לבצע חיפוש בביתו ובכליו של אדם ללא הסכמתו או צו שופט.
– בזמן משפט: כל אדם זכאי לייצוג של עורך דין; זכאי לדעת במה הוא מואשם; זכאי לשופט הוגן וניטרלי; וזכאי למשפט פומבי )פרט למקרים של בטחון המדינה, אונס או קטינים(.
– אחרי משפט: זכותו של כל אדם לערער על פסק הדין וגזר הדין.

4 .הזכות לשוויון: כל בני האדם נולדו בעלי ערך דומה, ולכן הם זכאים לקבל יחס שווה לזולתם ולהיות מוגנים מפני אפליה שאינה מוצדקת, ללא הבדלי דת, גזע ומין.
ישנם שני מובנים לשוויון:
א. שוויון פורמלי: שוויון זה הוא בהליכים ובזכויות שניתנים לאדם, כלומר מוודאים שכולם יקבלו יחס שווה, גם אם מדובר באנשים שונים זה מזה. למשל: שוויון בפני החוק – החוק פונה באופן שוויוני לכולם ונאכף באופן שווה; שוויון פוליטי – לכל האזרחים זכות שווה לבחור ולהיבחר, הקול של כל אדם שווה לאחר בקלפי.

ב. שוויון מהותי: שוויון זה הוא בניסיון להגיע לתוצאה שווה בין אנשים שונים, ולכן לעתים אנשים שונים זה מזה יקבלו יחס שונה, בניסיון להביא אותם לתוצאה דומה; זהו שוויון הזדמנויות, בו שואפים לתת לכולם הזדמנות שווה להגשים את עצמם ולקחת חלק בחיים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים במדינה.

בתוך הזכות לשוויון מדברים על 3 סוגי מדיניות:
1. אפליה (פסולה): מתן יחס שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת ורלוונטית למצב. אפליה יכולה להיות כנגד בני אדם יחידים או קבוצות.
2. הבחנה (מותרת): מתן יחס שונה לבני אדם שונים כשהשוני ביניהם רלוונטי למצב. יחס שונה זה הוא לבני אדם יחידים, והוא לרוב קבוע.
3. העדפה מתקנת: מתן זכויות יתר לקבוצה מוגדרת של אנשים ולזמן מוגבל, על מנת לתקן עוול היסטורי שגרמה להם המדינה או פער בינם לבין אוכלוסיית הרוב. מדיניות זו היא זמנית – לפרק זמן שנקבע מראש )למשל 5 שנים( או עד לצמצום הפער.

5 .הזכות לקניין: זכותו של כל אדם להחזיק ברכוש, לצבור אותו ולהשתמש בו כרצונו – מבלי לחשוש שיילקח ממנו או שייפגע. ישנם שני סוגי קניין:
א. קניין חומרי או מוחשי – רכוש פיזי בו עושים שימוש ונהנים ממנו, דוגמת אדמה,
בית, רכב, כסף וכו'.
ב. קניין רוחני – פרי יצירה של אדם ושאין להם בהכרח קיום פיזי, דוגמת המצאה,
פטנט, שיר וכד'.

6 .הזכות לחירות ונגזרותיה:

הזכות של אדם לבחור, להחליט ולפעול לפי רצונו/לבחור כיצד לפעול או להימנע מפעולה, כיון שהאדם אחראי על חייו ועל גופו, אוטונומי ותבוני ונושא באחריות למעשיו. לזכות זו מספר נגזרות:

א. חופש המחשבה והדעה: מאפשרת לכל אדם לחשוב ולגבש לעצמו דעות בנושאים שונים מבלי שיוגבל ע"י המדינה או בני אדם אחרים.

ב. חופש המצפון: מהווה סוג פרטי של חופש המחשבה והדעה. חופש זה מאפשר לכל אדם לגבש לעצמו אמונות ודעות בתחום המוסר, להחזיק בהן ולבטא אותן, גם אם הן נחשבות לקיצוניות.

ג. חופש הביטוי: מאפשרת לכל אדם לבטא את דעותיו ואמונותיו בפומבי ובחופשיות, בדרכים שונות ומגוונות. כמובן שלכך גבול מסוים.

ד. חופש העיתונות: מהווה סוג פרטי של חופש הביטוי. חופש זה מאפשר לכל אדם להתבטא בצורה חופשית מעל דפי העיתון ללא צנזורה, ואף מאפשרת לכל אדם לפתוח עיתון ולהפיץ את דעותיו בפומבי.

ה. חירות המידע )זכות הציבור לדעת(: מאפשרת לכל אדם לקבל מידע אודות תפקוד רשויות השלטון השונות, וכן לקבל מידע הנוגע לחייו ורלוונטי לקבלת החלטות.

ו. חופש ההתאגדות: מאפשרת לכל קבוצת אנשים להתחבר לשם השגת כוח רב יותר למימוש מטרות שונות.

ז. חופש הנישואין: נגזרת של הזכות לחירות, המהווה סוג פרטי של חופש ההתאגדות. לפי חופש זה, כל זוג בני אדם שהגיעו לגיל החוקי לנישואין רשאים להתחתן ולהקים משפחה, מבלי שהמדינה או אחרים ימנעו זאת מהם.

ח. חופש לדת: מאפשרת לכל אדם לבחור את אמונתו הדתית ואת מנהגי הפולחן אותם יקיים במסגרת אחת הדתות המוכרות.

ט. חופש מדת: מאפשרת לכל אדם לבחור שלא להאמין בשום דת ולא לקיים פולחנים דתיים של דת כלשהי.

י. חופש התנועה: מאפשרת לכל אדם לנוע בחופשיות בתוך המדינה ובין מדינות מבלי שתימנע ממנו הכניסה לאזורים מסוימים ומבלי שיצטרך לשלם על כך.

יא. חופש העיסוק: מאפשרת לכל אדם לבחור בכל מקצוע ומקום עבודה בו הוא מעוניין, כל עוד הוא עומד בתנאים הנדרשים לאותו המקצוע.

יב. חופש ההפגנה: מאפשרת לכל אדם למחות בפומבי כנגד כל נושא שאינו מתנהל כראות עיניו.

יג. חופש השביתה: מהווה סוג פרטי של חופש ההפגנה. חופש השביתה מאפשר לכל עובד למחות כנגד תנאי העסקתו באמצעות אי-עבודה, לאחר שמיצה את כל הכלים האחרים להדברות עם המעסיק.

יד. חופש ממאסר שרירותי: מגנה על האדם כך שלא יהיה כלוא ללא סיבה וללא הצדקה. ]מתקשר לזכות להליך הוגן[

טו. חופש הבחירה: מאפשרת לכל אדם לבחור בין מספר חלופות )אפשרויות( בתחומים שונים בחייו, מבלי שיכפו עליו לבחור בצורה אלימה. זכות זו נחשבת למקבילה ל"זכות הכללית לחירות".

 

 

סיכומים נוספים:

א. עקרון הכרעת הרוב: אחד מהעקרונות החשובים בדמוקרטיה, הוא עקרון הכרעת הרוב. כאשר מתקיימת הצבעה,
החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
דילוג לתוכן