יסודות חוקתיים, חוקי יסוד ופשרת הררי

 

המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות:

  1. הכרזת העצמאות מבטאת חזון לאומי שמבטא קונצנזוס.
  2. למגילה אין מעמד משפטי מחייב, אך בית המשפט קבע שהיא מסמך מרכזי כדי לפרש חוקיים אם הכתוב במגילה לא סותר חוק מפורש אחר.
  3. מעמדה המשפטי התחזק בעקבות הכנסת תיקון לחוקי היסוד, התיקון קובע שהם יכובדו ברוח עקרונות ההכרזה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הכרזת העצמאות נשארה עדיין מקור רק לפרשנות חוקים.

חוקי יסוד

בהכרזת העצמאות, ההתחייבות לכונן חוקה. הכנסת הראשונה קיימה דיונים סביב הנושא והתפתחו ויכוחים קשים. בתום הוויכוחים, נתקבלה הצעת פשרה של חבר הכנסת, יזהר הררי, הידועה בשם "פשרת הררי".

פשרת הררי קובעת כי ועדת החוקה של הכנסת תכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תחולק לפרקים, כך שכל פרק יהא חוק יסוד בפני עצמו. לאחר שהועדה תסיים מלאכתה, הפרקים יובאו בפני הכנסת ויאוגדו לכדי חוקת המדינה.
חוק יסוד= הוא חוק ששונה מחוק רגיל במעמדו, תוכנו וצורתו.

  1. מעמד: חוק היסוד עומד מעל החקיקה השוטפת הרגילה. מעמדם של חוקי היסוד נוצר באמצעות שני דברים:

    שריון סעיפי החוק, נועד להבטיח ששינוי החוק יעשה רק ברוב מוחלט, 61 חברי כנסת ויותר או ברוב מיוחס שדורש 80 ח"כים לפחות. חשוב להדגיש שישנם גם חוקי יסוד שאינם משוריינים במדינת ישראל).

    פסקת הגבלה, אשר נותנת לחוק מעמד על וזאת כדי להגן על ערכי ועקרונות החוק מפני פגיעת המחוקק. באמצעותה, מונעים מהמחוקק לסתור את הערכים והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד.

  2. תוכן: חוקי היסוד מבטאים ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, קובעים את מבנה המשטר, סמכויות רשויות השלטון, מגדירים את יחסי הגומלין שבין רשויות השלטון ומבטיחים את זכויות האדם והאזרח בהתאם לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית.
  3. צורה: בכותרת החוק יצוין: "חוק יסוד", הוא ינוסח בכלליות ולא יצוין תאריך הואיל ולחוק התוקף אינו מוגבל. בניגוד לחקיקה מאוחרת שמשנה חוקים רגילים.

חוקי יסוד שעוסקים בזכויות האדם:

  • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו = נחקק בשנת 1994 ונועד להגן על כבוד האדם וכן חירותו. חוק זה מבטא זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות את: הזכות לחיים ולביטחון ושלמות הגוף, הזכות לקניין, הזכות לכבוד ולפרטיות והזכות לחופש התנועה וגם הזכות לחירות אישית.

בחוק זה, יש פסקת הגבלה שקובעת שאפשר לחוקק חוק הסותר זכויות אלו רק בתנאי שהחוק מתאים לערכי מדינת ישראל, תכליתן ראויה ופגיעתו בזכויות היא מידתית.

חוק זה אינו משוריין.

  • חוק יסוד: חופש העיסוק = מאפשר ומבטיח את חופש העיסוק. בו פסקת הגבלה שקובעת שניתן לחוקק חוק שסותר אותו בתנאי שהולם את ערכי מדינת ישראל ונחקק לתכלית ראויה. הוא קובע שזכות כל אזרח במדינה לעסוק בכל עיסוק ואו מקצוע.

    החוק הוא משוריין.

חוק השבות וחוק האזרחות הם אמנם לא חוקי יסוד, אך הם משמעותיים ביותר במדינה, עקב קביעת אופי המדינה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, טען כי עקב חקיקתם של שני חוקי יסוד אלו, התרחשה בישראל מהפכה חוקתית וזאת בשל העובדה שבפעם הראשונה עוגנו באמצעות חוק של מדינת ישראל, כיהודית ודמוקרטית, זכויות האדם האלו.
יש הסותרים את דבריו וטוענים שזו אינו מהפכה חוקתית, אך למרות חילוקי הדעות, כולם מסכימים שחשוב לעגן את זכויות האדם והאזרח כחוקי יסוד, זאת כי היא מגבילה את כוחו של המחוקק.

סיכומים נוספים:

החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
צורות הממשל השונות (דמוקרטיות): ממשל פרלמנטרי: לשיטה זו מספר מאפיינים: העם בוחר נציגיו לפרלמנט, הרשות
דילוג לתוכן