שיטת הבחירות בישראל: ארצית, רשימתית, יחסית

בישראל בוחרים ברשימה ולא באדם מסוים ברשימה. הרשימות מיוצגות בכנסת, שהיא בית הנבחרים של המדינה. הם נבחרים על פי שיעור המצביעים בעבורן מכלל המצביעים. המגבלה היחידה היא אחוז החסימה, העומד על 3.25% ,כלומר רשימה חייבת לקבל לפחות 3.25% מקולות הבוחרים כדי להיות מיוצגת בכנסת.

הבחירות לכנסת מתקיימות אחת לארבע שנים, אך הכנסת או ראש הממשלה יכולים לפעול להקדמתן. אפשר שמשך כהונת הכנסת יעלה על ארבע שנים כאשר אחד המקרים הבאים מתקיים:

  • כאשר מתקצרת תקופת כהונתה של כנסת מסוימת
  • כאשר מתארכת תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה מעבר לארבע השנים עד ליום ג' השלישי בחודש חשוון – המועד שבו, על פי חוק- יסוד: הכנסת, יש לקיים בחירות.

בחלק מן המפלגות מתקיימות בחירות מקדימות )פריימריז(, שבהן נבחרים מועמדי המפלגות לכנסת בתהליך של בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה.

 

שיטת הבחירות בישראל הינה: ארצית- יחסית – רשימתית

בחירות ארציות: כל הארץ היא מחוז בחירה אחד, ולא כמו בשיטה האלקטרולית האמריקאית.
בחירות יחסיות: מספר המושבים בבית הנבחרים הוא שווה לאחוז התמיכה בכל מפלגה. כלומר, 20% תמיכה במפלגה משמעותם 20% מהמקומות בבית הנבחרים, משמע – 24 מקומות, מנדטים.
בחירות רשימתיות: ההצבעה הינה לרשימה, למפלגה ולא לאישיות. כלומר, אנו מצביעים לרשימה כגון: הליכוד, כחול לבן וכו' ולא לאישיות כגון בנימין נתניהו או בנימין גנץ.

סיכומים נוספים:

החלק הראשון: מבוא היסטורי - סיפורה של הציונות חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו
  אחריות ישראל ליהדות התפוצות: אחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בתחומים
צורות הממשל השונות (דמוקרטיות): ממשל פרלמנטרי: לשיטה זו מספר מאפיינים: העם בוחר נציגיו לפרלמנט, הרשות
דילוג לתוכן