מודל OSI – מודל 7 שכבות

Open System Interconnection

מודל זה הוא מודל רב-שכבתי שמטרתו להסביר איך מתבצעת פעולה של העברת נתונים ממכשיר א' ל-ב'.

המודל מספק הסבר על כל מרכיבי הרשת ומתייחס לחלק של החומרה ולחלק של התוכנה.

המודל מפרק את הרשת ל-7 שכבות שבכל שכבה יש טיפול בחלק מהתהליך תקשורת.

קיימים מצבים שטיפול בגורם מסוים מטופל בשכבה אחת או יותר.

בנוסף, המודל מתייחס לשיתוף פעולה בין השכבות השונות ובין השכבות בצד השני.

 

7  (השכבה האחרונה) שכבת היישום, המודל תלוי משבע שכבות דו כיווניות כשהוא מתחיל מהשכבה השביעית.

*מהשכבה השביעית יורד לשש, אז לחמש עד למטה לאחד ואז עובד למודה דומה לאחד ואז עולה עד לשבע.

בתהליך שידור מתחילים משכבה 7 אל שכבה 1. בתהליך קליטה מתחילים משכבה 1 אל שכבה 7.

 

שכבה 7 – שכבת היישום – זו שכבה שמייצגת את התוכנה שאיתה אנו ניגשים לאינטרמת. המידע שאנו משדרים מכיל את המסר שאותו אנו רוצים לשלוח.

שכבה 6 – שכבת התצוגה – השכבה קובעת באיזו צורה יוצג המידע במסך. החשיבות שלח השכבה נובעת עקב ריבוי מערכות הפעלה ודפדפנים שונים.

שכבה 5 – שכבת השיחה – אחראית על יצירת קשר לוגי בין מקור ויעד (לדוגמה התחברות לחשבון הבנק מתבצע רק לאחר שם משתמש וסיסמה נכונים).

שכבה 4 – שכבת התעבורה – אחראית על מעבר המידע בצורה אמינה ברשת. תפקידה לוודא שהמידע הגיע ליעדו בצורה ובסדר הנכון. שכבה זו אחראית גם על סוג השירות המבוקש, דבר המתבצע באמצעות מספרי הפורטים (Port).

שכבה 3 – שכבת הרשת – תפקידה למצוא מסלול מעבר המידע דרך כל רשת האינטרמת וגם הדרך אל מחשב היעד מחושב לפי כתובת לוגית (IP).

שכבה 2 – שכבת העורק – אחראית על התקשורת בין שתי תחנות סמוכות. בשכבה זו מתבצעת תהליך בדיקת שגיאות. *ברשתות מקומיות קיימת שיטה של תחרות על הקו.

שכבה 1 – שכבה הפיזית – מגדירה את כל ההתקנים הפיזים שעוברים ברשת (לדוגמה: כל סוגי הכבלים, כל ציוד התקשורת, כל הסיבים האופטים, כל ערוצי הרדיו… אלו הם השכבה הפיזית).

לסיכום: כל התהליך שבוצע דרך השכבות השונות, מהמקור ליד, עובר דרך השכבות השונות. תהליך זה מתבצע גם בסדר הפוך, כאשר המידע מתקבל. כל שכבה מוסיפה למידע כותרת כדי ששהשכבה הבאה תדע שהמידע טופל בשכבה שלפניה ושלפני לפניה.

דילוג לתוכן