הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19

תנועה ההשכלה- הוגי דעות החלו לדרוש מבני האדם להשתמש בשכלם ובהגיונם הבריא כדי להוביל חייהם קדימה ולשנות את המציאות, בעקבות תנועה זו ההמונים החלו לחקור את מהות חייהם.

הוגי הדעות החלו לחדד לאנשים את העובדה שקיימות זכויות טבעיות שלא תלויות בחסדי השלטון, התנועה ערערה את צל ההמונים, את תפיסתן ותפקידו של השליט, המלך או האציל והחלה להתפתח תודעה של אמנה חברתית וריבונות העם.

סיסמתם הייתה "העז לשאול, העז לדעת", המטרה הייתה להוביל את ההמונים לשנות את גורלם ולקבוע את עתידם.

 

המהפכה הצרפתית והאמריקאית- מהפכות אלו תרמו לעיצובו מחדש של המשטר המבוסס על אידאולוגיה של מובילי שינוי ודרך חדשה. נקבע תקדים להרס "הסדר הישן" של המלוכה, האצולה והכמורה והחלה בניית סדר חדש ע"י סמכות העם.
מהפכות אלו הפיצו את רעיונות החרות, השוויון והאחווה לאזורים אחרים באירופה והובילו לריבונות העם.

 

כיבושי נפוליאון- עשר שנים אחרי המהפכה הצרפתית נפוליאון מקבל המנדט לשלוט על צרפת עקב בחירות דמוקרטיות. מיד לאחר בחירתו הוא מכריז על מסע כיבושים על מנת לשחרר את עמי אירופה מהמשטר הישן של המלוכה והאצולה ולהוביל את העמים לשלטון עם וחרות, שוויון ואחווה.

עמי אירופה שמחו על כניסת נפוליאון ועזרו לו במסע הכיבושים כדיו שיוכלו להשתחרר מהשלטון הישן, לאחר הכיבוש נפוליאון חייב את העמים להיות כפופים לו ולצרפת והם נאלצו לשלם מסים ולהביא אספקה לחיילים הצרפתיים והם לא זכו ללאומיות.
לאחר מספר חודשים, העמים החלו למרוד בנפוליאון ודרשו חרותם, לתהליך זה אנו קוראים "אביב העמים" ונפוליאון נאלץ לסגת לאחור.

 

המהפכה התעשייתית והעיור- השינויים החברתיים והכלכליים שהתרחשו באירופה בתקופה זו שינו את המציאות של האנשים והובילו רבים להתנתק מהדרך הישנה והמסורתית ולהתחיל דרך חדשה. הגדילה הדמוגרפית, תהליכי העיור ותהליכים התעשייה (עיתונות, רכבות וכו') יצרו מציאות חדשה שחיזקה את הרעיון הלאומי ורבים נחשפו ללאומיות ולרעיון של הגדרה עצמית והקמת בית לאומי עוררה את הרצון והשאיפה להקמת מדינה.

אנשים רבים חיפשו זהות חדשה והשתייכות ורצו לחזק תחושת ביטחונם ע"י הרעיון הלאומי, ההמונים החלו לעבור לעיר הגדולה והחלו לעבוד בבתי מלאכה גדולים ופיתוח בתי ספר ציבוריים התחזקו בתקופה זו, לממשל הייתה מטרה ללמד את הציבור קרוא וכתוב ולבטל את תופעת הבורות שהייתה לפני.

עקב הרכבות, הדפוס והעיתונות הרעיון התרחב לכל אירופה ומנהיגים חדשים מודרניים החלו לתפוס מעמד חברתי משמעותי.

 

תופעת החילון- בעקבות תנועת ההשכלה וחיזוקי המדע והרעיון הלאומי אנשים רבים הפסיקו להגיע לכנסיה והחלו להתרחק מחיי הדת הנוצרית, אמנם רובם המשיכו להאמין אבל לא שמרו על ההלכות. המונים חיפשו משמעות חדשה לזהותם ומצאו זאת ברעיון הלאומי ובהגדרה העצמית של עמם.

 

התנועה הרומנטית- טיפוחי התודעה הלאומית על ידי רגש המחבר בין בני האדם למולדתם. הוגי דעות, סופרים ומשוררים החלו ליצור סיפורים ושירים המחזקים את קשר העם לארצם וטיפוח הקשר לעבר באמצעות אגדות שירה, ואמנות.

 

סיכומים נוספים:

מצב מדיני וחברתי לפני תחילת המאבק מצב מדיני- היוונים היו חלק מהאימפריה העות'מאנית, בראשות התורכים,
תנועה לאומית- התארגנות של קבוצת אנשים מהלאום שנאבקת לקיום שלטון עצמי של בני הלאום בשטח
קווי דמיון: לכל התנועות אותה המטרה, הקמת מדינה עצמאית לאותו הלאום. המנהיגים ליברלים, צעירים, כריזמטיים
דילוג לתוכן