הלאומיות באירופה במאה ה-19: מה זה לאום, לאומיות ותודעה לאומית?

במהלך המאה ה-19 החלו לקום תנועות לאומיות שביקשו להשתחרר מהשלטון הזר ולהקים לעצמם מדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
למרות ההבדלים בהתפתחות העמים ובתהליך של תופעת הלאומיות עדיין ניתן לאפיין מספר גורמים משותפים לתופעה זו.

הלאומיות המודרניות היא תופעה חברתית, תרבותית ופוליטית שהעניקה תחושת השתייכות ליחידים ורבים שאיבדו זהותם והשתייכותם בעקבות שינוים ותהליכים שהתרחשו לפני והיא שימשה עבורם מוקד להזדהות.

לאומיות היא תופעה כוללת של תחושת השתייכות ללאום מסוים בעל תרבות משותפת הכוללת שפה, מנהגים ומסורת בשאיפה להגיע להגדרה עצמית.

לאום: קבוצת אנשים הקשורה על-ידי מאפיינים תרבותיים משותפים: שפה, מנהגים ומסורות, עבר משותף, מוצא משותף, סמלים.
לקבוצת אנשים זו יש קשר לשטח מסוים (למולדת שלהם) ושאיפה להגדרה עצמית וריבונות על שטח, שאיפה לחיות במדינה עצמאית משלהם.

לאומיות: רגש השייכות של אדם מסוים לקבוצת לאום מסוימת.
רגש השייכות יכול לבוא לידי ביטוי במרכיבים אתניים משותפים או במאפיינים פוליטיים משותפים.

לאומיות כתופעה פוליטית, חברתית, תרבותית ומודרנית

לתופעת הלאומיות ישנם מספר ממדים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים:

הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית – האדם הוא יצור חברתי ובכל מקום מחפש מסגרת חברתית שיוכל להשתייך ולהזדהות איתה.

הלאומיות היא תופעה היסטורית ששימשה כמוקד לתחושת שייכות ולהזדהות של הפרט בחברה המודרנית.
אם בעבר כאשר נשאל אדם מי הוא ענה: "אני נוצרי" הרי שבעולם המודרני סביר להניח שיענה: "אני גרמני/ צרפתי" וכו'…

הלאומיות המודרנית כתופעה תרבותית – טיפוח שפת הלאום, הפולקלור, הספרות, המוזיקה העממית, הציור, פיסול, תיאטרון וכו' היה תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הלאומית והגאווה הלאומית ובגיוס המוני העם למען הרעיון הלאומי.

הלאומיות המודרנית כתופעה פוליטית – התבטאה בשאיפה להקמת מדינת לאום ריבונית שתאחד במסגרתה את בני כל הלאום.

 

תודעה לאומית

תודעה לאומית משמעותה ההבנה שאדם משתייך לקבוצה מסוימת.
כדי שאדם ירגיש שייכות חייבים להיות מס' דברים משותפים בינו לבין הקבוצה. על ידי תודעה זו המנהיגים יצרו גאווה לאומית, היא נוצרת באמצעות הדברים הבאים:

  • פולקלור- מנגינות עממיות, לבוש מסורתי, סיפורי מעשיות, הערצת גיבורים לאומיים ועוד.
  • טריטוריה- הכוונה לשטח בו נוצרה הזהות הלאומית של העם, בדרך כלל בתוך אותה טריטוריה נולד הלאום, דבר שיצר קשר היסטורי בין העם לטריטוריה, לכן המולדת נתפסת לא רק כנכס חומרי אלא גם כנכס רוחני של הזדהות.
  • שפה- כאשר החלה תופעת הלאומיות הבינו אנשים בתנועה הלאומית ששפה משותפת מעניקה זהות לאומית וייחודית ללאום, לשפה יש כוח ללכד בין אנשי הלאום.

סיכומים נוספים:

המשך העימות הישראלי – ערבי: ישראל הבינה שהסכמי שביתת הנשק כללו שביתת אש מוחלטת, כלומר
בעד: תוכנית ד' צלחה ונתנה תחושת כוח ליישוב היהודי, לכן הנהגת היישוב חשבה שזה הזמן
הגדרת האזור: המזרח התיכון וצפון אפריקה, בפרק זה נציג בעיקר את התופעה במרוקו, תוניסיה, לוב,
דילוג לתוכן