המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית כתוצאה מהמשבר

 

לאחר חורבן בית המקדש נוצרה בחברה היהודית אווירה של ייאוש ומשבר. יהודים רבים ברחו, נהרגו, או נלקחו בשבי. חורבן בית המקדש הביא להיעלמותו של מרכז האומה בבת אחת. יחד עם חורבן בית המקדש השני נחרבו מוסדות ההנהגה היהודית, הכהונה הגדולה, הפולחן הדתי והעלייה לרגל חדלו להתקיים. כל זה תרם לאווירה של ייאוש, משבר והלם.

  • נוצר חלל בחיי היומיום עם אובדן המרכז הפולחני ליחיד ולעם.
  • לא ניתן לקיים מצוות הקשורות לקורבנות בלי בית מקדש.
  • בעיות באמונה: מבוכה ובלבול, ייאוש ודיכאון, במיוחד לגבי דור שסבר שהוא בתהליך גאולה (התפיסה שרווחה שהמקדש לא יחרב ושה' לא ירשה את חורבנו- התנפצה).
  • ניצחון רומא התקבל כעליית מלכות הרשע יחד עם עליית הנצרות.
  • אובדן הסנהדרין –"סנהדרין בצד המזבח": התמוטטות מוסד ההנהגה המרכזי דווקא בשעה שהעם היה זקוק לו ביותר.
  • אובדן המקדש יצר חרדה משום שאין דרך לכפרת עוונות. (העלאת קורבנות) עולם בלי מקדש הוא פגום. נפגם הקשר  המוחשי בין האדם לאלוקיו שכן, אין אפשרות לכפר על חטא.
  • אובדן המקדש פגע באחדות הלאומית.
  • אובדן מרכז הקודש-תחושה של ניתוק הקשר עם ה':
  • הרס,דלדול אוכלוסין ומצוקה כלכלית.

 

למשבר נשקפו מספר סכנות:

  • סכנת עזיבת יהודים את הארץ עקב המצב הכלכלי-חברתי לאחר החורבן. 
  • התרסה נגד האל: אנשים טענו שה' בגד בעם, דור שלם אחרי החורבן נעלם, ירושלים חרבה ואילו רומא הרשעה- פורחת. מדוע צריך להמשיך באמונה באל? הם מבקשים מהאל שיבדוק את עוונותיהם של הרומאים מול היהודים וטוענים שעוונותיהם של הרומאים גדולים יותר.
  • הסתר פנים: ניצבה "חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים", מתוך מסכת ברכות. חורבנו של בית המקדש השני נתפס כעונש על הפילוג והחטאים הרבים של העם היהודי.
  • משבר: העם הרגיש חלוש ותלוש, זאת משום שלא היה במה להיאחז. כל החיים סבבו סביב בית המקדש: הקרבת קרבנות כאמצעי הודיה או כפרה. משרת הכהנים התבטלה ופסקה פעילותה של הסנהדרין. י-ם. העיר המרכזית ביהודה, יושבה בנוכרים, הבתים הנטושים נלקחו ע"י הרומאים. בי-ם הוצב חיל מצב רומי. עבודה זרה בי-ם. נוצר חשש שהעם היהודי יתפורר ויתבולל.
  • טיפוח ציפיות משיחיות: אם אין מקום של קדושה אז לאן נפנה. צריך לקום סדר חדש: תבוא גאולה- גישה של משיחיות. חשש שיהודים יעדיפו ללכת בדרך החדשה שהציעה הנצרות או יצטרפו לכתות שבחרו בניתוק ופרישה מחיי היומיום.

סיכומים נוספים:

כשמדברים על תוצאות המרד הגדול מדברים על חורבן בית המקדש השני. בשנת 70 לספירה פרצו
הקדמה: לאחר הטבח בקיסריה התקיימו התנגשויות דמים ברחבי הארץ בין יהודים לנוכרים. המלך אגריפס השני
מאז שהפכה יהודה לפרובינקיה תחת שלטון הנציבים החריפו הסיבות למרד. המרד הגדול ברומאים פרץ בשנת
דילוג לתוכן