העליה הראשונה והשנייה: מניעים, מאפיינים וצורות ההתיישבות

המניעים לעליה הראשונה:

  • גלי האנטישמיות במאה ה-19 שהתרחשו במזרח אירופה (במיוחד "סופות בנגב" ו"פרעות קישינב ") גרמו ליהודים רבים לחשוב על הרעיון הציוני ולעלות לארץ ישראל.
  • האכזבה מהאמנציפציה – היהודים המשכילים החלו להשתלב באירופה ובמקביל להתקבל למשרות משמעותיות, הם נוכחו לדעת שהחברה האירופית בכל מקרה לא תקבל היהודים בחברה והם ימשיכו להיות זרים.
  • המצב הכלכלי הקשה במזרח אירופה – השלטונות במזרח אירופה הטילו גזרות כלכליות קשות על היהודים, היהודים החלו להגר לארצות שמעבר לים והמיעוט מבניהם היגר לישראל.
  • השפעת ההתעוררות הלאומית באירופה – העולים בעליה הראשונה היו בעלי תודעה לאומית ציונית שהושפעו מהתעוררות העמים באירופה ומתנועה ציונית אשר נקראה "חובבי ציון" שהצליחה לשכנע מיעוט קטן לעלות לארץ מסיבות ציוניות ודתיות (עוד לפני הרצל).

המניעים לעליה השנייה:

  • "קונגרס אוגנדה" – סערת הצעת אוגנדה גרמה למחאה גדולה בקרב היהודים שהתנגדו לרעיון ורבים בחרו לעלות ארצה מחשש לקבלתו.
  • מות הרצל – מותו גרם לזעזוע בעולם היהודי (בעיקר בקרב ציוני רוסיה), גרם לעלות לארץ ישראל ולהתחיל לקבוע עובדות בשטח, לקנות אדמות ולבצע התיישבות חקלאית.
  • כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה – יהודים צעירים החלו מהפיכה ברוסיה שנכשלה, השלטונות הרוסים החלו לרדוף אחרי היהודים לכן בחרו לעלות לא"י ולהקים התיישבות המבוססת על הרעיון הסוציאליסטי שכלל בין היתר חברה שוויונית, חיי שיתוף, חברה הדדים וצדק.
  • "הקול הקורא" של ותקין – איש הוראה שעלה לארץ בגל העלייה הראשון כתב מאמר פניה לציונים היהודים שחיו במזרח אירופה במטרה לשכנעם לעלות לארץ ולעבוד האדמה. ותקין קרא להם לבסס זכותו של העם היהודי בארץ ישראל בעבודת אדמה, צעירים רבים הושפעו מכך.

 

מאפייני גל העלייה הראשון:

  • העולים הגיעו לארץ יחידים או בקבוצות ללא ארגון מכוון של ההנהגה הציונית, רובם היו דתיים בעלי משפחות במטרה לעלות מסיבות ציוניות ובמקביל לשפר את איכות חייהם ולבנות בארץ משק חקלאי בבעלות פרטית.
  • העולים האמינו בעבודת אדמה, זהו הקשר בין העם היהודי לארץ, כמות העולים בגל העלייה הראשון היה כשלושים אלף איש.
  • קבוצה נוספת שעלתה לארץ בגל זה היו יהודים מתימן בשנת תרמ"ב, היו שמועות בתימן שהגאולה בפתח והמשיח מגיע לכן מסיבות דתיות הם עלו לארץ וניסו להשתלב בערי הקודש.
  • קבוצת צעירים קטנה ממזרח אירופה בחרה לעלות מסיבות ציוניות, הקימו את קבוצת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה), הם הקימו את גדרה בחיי שיתוף ועזרה הדדית, הם היו חילונים.

מאפייני גל העלייה השני:

רוב אנשי העלייה השנייה הגיעו ממזרח אירופה, רובם צעירים עד גיל 25, הם הגיעו לבדם כיחידים בלי המשפחות והסתדרו בקבוצות מאורגנות לעליה, הם היו חילוניים שבחרו לצאת מהחברה היהודים המסורתית. רובם היו בעלי תודעה והשתייכו למפלגות ציוניות מהקשת הפוליטית והאמינו באידאולוגיה הסוציאליסטית.

מספר העולים מנה כחמישים אלף איש.

 

צורת ההתיישבות, עליה ראשונה = מושבה חקלאית

בגל העלייה הראשון הקימו 25 מושבות בארץ ישראל, מאפייני המושבות הם:

  • משק פרטי, המושבה התבססה על משק פרטי כאשר הקרקע בבעלות המתיישבים. המושבים גידלו גידולים חקלאיים והתעסקו בעבודה חקלאית. ברוב המושבות התקיימה עבודה שכירה כאשר המתיישבים העסיקו המקומיים הערבים.
  • אורח החיים היה מסורתי, רוב המתיישבים היו דתיים והאמינו בתנועת חובבי ציון.
  • בגל העלייה הראשון הוקמו בין היתר: פתח תקווה, ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקב וגדרה (על ידי הביל"ויים).

 

צורת ההתיישבות, עליה שניה = הקמת העיר ת"א, קבוצה

קבוצה:

אנשי העלייה השנייה האמינו ברעיון הסוציאליסטי, בחיי חברה שיתופית, שוויון, צדק חברתי ותנאי עבודה הוגנים.

אנשי העלייה השנייה האמינו שרק בעבודת אדמה תתקיים "התחייה הלאומית" והיהודים יקבלו את זכותם על הארץ בגלל עבודת כפיים.

ישנו מושג שהתבסס בעליה השנייה ושמו "כיבוש העבודה" שמשמעותו שהיהודים יעבדו בכל מקום במקום הערבים, הם טענו שרק בדרך זו היהודים יקבעו עובדות בשטח ויקבלו זכותם על הארץ.

 

הקמת העיר תל אביב:

ב-1909 הוקמה העיר העברית הראשונה מהסיבות הבאות:

  • היהודים שהתגוררו ביפו סבלו מצפיפות גדולה ומתנאי מגורים לא הולמים.
  • ערבי יפו ביקשו מהיהודים שכר גבוה מאוד לשיכונם בעיר.
  • סיבה לאומית ציונית להקים התיישבות עירונית העוסקת במסחר, תעשיה וחיי תרבות.

על רקע החיים ביפו התארגנה קבוצת תושבים להקים את העיר העברית  הראשונה בסמוך ליפו, הם הקימו את שכונת "אחוזת בית", קנו קרקעות באזור משותף ותוך שנתיים הוקמו כשישים בתים ראשונים כאשר השם הראשוני של תל אביב היה "אחוזת בית", לאחר כמה שנים שונה לשמו העכשווי.

דיזנגוף היה ראש העיר הראשון של תל אביב וחלוקת המגרשים בה התבצעה על ידי הגרלה.

 

סיכומים נוספים:

המשך העימות הישראלי – ערבי: ישראל הבינה שהסכמי שביתת הנשק כללו שביתת אש מוחלטת, כלומר
בעד: תוכנית ד' צלחה ונתנה תחושת כוח ליישוב היהודי, לכן הנהגת היישוב חשבה שזה הזמן
הגדרת האזור: המזרח התיכון וצפון אפריקה, בפרק זה נציג בעיקר את התופעה במרוקו, תוניסיה, לוב,
דילוג לתוכן