הפעילות הדיפלומטית של הרצל ותוכנית אוגנדה

הפעילות הדיפלומטית של הרצל

האימפריה העות'מאנית: הרצל פנה אל הסולטן הטורקי במטרה לשכנעו לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל בצורה חוקית וגלויה עם עזרת העם היהודי בתמורה.

  • סיוע כלכלי: מצבה הכלכלי של האימפריה היה גרוע, הרצל הציע לסייע בתשלום החובות, הוא קיווה שהברון רוטשילד ויהודים עשירים נוספים יתרמו מכספם.
  • פיתוח ארץ ישראל: הארץ הייתה אזור נידח ולא מפותח והרצל הציע שברגע שהיהודים יתחילו להתיישב שם הם יפתחו את הארץ ורובם משכילים עם הכשרה והדבר יתרום לטורקים שחסותם על היהודים.

הסולטן טען שהוא יתייעץ עם השליט הרוסי וחבריו המנהיגים ולבסוף הציע ליהודים להתיישב בכל מקום באימפריה אבל לא בארץ ישראל, הרצל סירב כמובן.

רוסיה: הרצל ניסה לתאם פגישה עם הצאר הרוסי אבל השליט סירב להיפגש עמו.

בריטניה: הרצל פנה לבריטניה כי הייתה קרובה לאזור מבחינה גאוגרפית לאזור כמו קפריסין ואל עריש שבסיני, הוא הציע להם לפתור את בעיית היהודים שהגיעו ממזרח אירופה אליהם, הוא טען שאם תקום מדינה ליהודים כל היהודים המהגרים יעברו לשם. בנוסף לבריטניה היה חשוב ליצור בני ברית באזור בגלל תעלת סואץ ולכן הרצל חשב שלבריטים יש אינטרס להעביר יהודים למקום והם ישמרו על אינטרסי בריטניה.

בהתחלה הבריטים הציעו ליהודים להקים התיישבות באזור אל עריש אך במקום לא היו מקורות מים ולא ניתן להתיישב.

 

תוכנית אוגנדה:

לאחר שנה פרצו הפרעות של "סופות בנגב", פוגרומים כלפי היהודים במזרח אירופה, בעקבותיהן הרצל חזר לבריטניה לקבל הצעה נוספת להתיישבות ורעיון אוגנדה עלה לדיון בקונגרס השישי, שם התפלגו בהצבעה לשתי קבוצות מרכזיות: תומכים ומתנגדים.

נימוקי התומכים:

  • האנטישמיות ברוסיה: באותה שנה התרחש פוגרום קשה ברוסיה כלפי היהודים, התומכים האמינו שזה יהווה מקלט רגעי ליהודים שירצו להימלט משם.
  • פתרון זמני: מקלט זמני בלבד ולא תחליף את מדינת הקבע שתוקם בהמשך בציון.
  • הכשרה ונסיון: ליהודים לא היה ניסיון בניהול מדינה ולכן התומכים האמינו שזה יהיה מקור ניסיון והכשרה לפני מדינת קבע.
  • קבלת ההצעה מבריטניה: בריטניה הייתה המדינה היחידה ששקלה ברצינות את הנושא לכן אי אפשר לסרב לה.

נימוקי המתנגדים:

  • "ללא ציון אין ציונות": יש בגידה בציונות, המדינה צריכה להיות בציון!
  • פתרון זמני יהפוך לקבע: אם תקום מדינה זמנית שם היהודים כבר יתיישבו שם ולא ירצו לעזוב ולהתחיל הכל מחדש בארץ ישראל.

סיכומים נוספים:

לאחר פרסום ספרו, הרצל מחליט להקים את התנועה הציונית בצורה מסודרת, כדי להקימה הוא החליט
הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי:   השפעת תנועת ההשכלה ותופעת החילון: החברה היהודית במערב
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
דילוג לתוכן