הצהרת בלפור: הקשיים, התגובות והאינטרסים למתן ההצהרה

ב2 בנובמבר 1917 פרסמה בריטניה את הצהרת בלפור, שם היא ביטאה את נכונותה לסייע לתנועה הציונית להקים בית לאומי לעם היהודי בא"י.

תוכן ההצהרה:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה יסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה כמיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".

 

ניתן להבחין בשני חלקים עיקריים בהכרזה:

א.  החלק הכולל את ההבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל

ב.  החלק הכולל את התנאים למימוש ההבטחה:
שלא יפגעו זכויות הלא יהודים בארץ ישראל ושלא יפגעו זכויות היהודים בכל מקום אחר בעולם.

הקשיים בניסוח זה

"רואה בעין יפה" – השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחויבות של בריטניה כלפי הסיוע לתנועה הציונית.
היא לא מבטיחה ליהודים מדינה, אלא רואה בעין יפה את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת.

"בית לאומי" – הבריטים נזהרים בניסוח, לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים במושג המעורפל בית מולדת.
זאת, כדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטנות ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה.

"בארץ ישראל" – הבריטים בכוונה לא הגדירו גבולות ברורים כדי שניתן יהיה לפרש את ההצהרה כאילו היא נוגעת רק לחלק קטן ומסוים מא"י ולא לא"י כולה.

"בתנאי שלא יעשה דבר…" – התנאי נועד למנוע את מחאתם של ערביי א"י או של היהודי בתפוצות שאינם מעוניינים לעלות לא"י.

 

התגובות לפרסום הצהרת בלפור:

  • היהודים הציונים ראו בהצהרה הישג גדול, מבחינתם הייתה זו השגת צ'ארטר.
  • היהודים הלא ציונים (המשתלבים) חששו שבעקבות ההצהרה מדינות העולם יידרשו מהם לעזוב ולעלות לא"י בניגוד לרצונם.
  • היהודים הדתיים-חרדים התנגדו להצהרת בלפור מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה למדינה רק עם בוא המשיח.
  • הערבים בא"י התנגדו נחרצות להצהרת בלפור והחלו לפעול לביטולה באופן מהיר.

 

זהו המסמך הבינלאומי הראשון שמכיר בזכות העם היהודי לארץ ישראל מאז 2000 שנות גלות.

הסיבות למתן הצהרת בלפור מצד בריטניה (אינטרסיה)

  • ההצהרה תגרור תמיכה של יהודים החיים בעולם ובא"י, בבריטניה – הבריטים עומדים לכבוש את א"י  ותמיכת היהודים היושבים בא"י תסייע לשלטונם.
  • חלק מראשי הממשל בבריטניה, וביניהם גם ראש ממשלתה הלורד ג'ורג', היו בעלי אמונה דתית נוצרית שעל פיה מחובתם לתמוך ברעיון הציוני של שיבת היהודים למולדתם.
  • התחמקות ממחויבויות קודמות: במהלך המלחמה ניהלו הבריטים מגעים עם הצרפתים וגורמים  ערביים על גורל המזרח התיכון. הבריטים העריכו כי פרסום הצהרת בלפור ישחרר אותם מהמחויבות לצרפתים ולערבים.
  • רצון לזכות בתמיכת יהדות העולם: הבריטים העריכו כי ליהודי העולם יש כוח במדינות רבות. הם קיוו כי הצהרת בלפור תסייע להם להשיג את תמיכת יהודי העולם במדינות השונות, תמיכה שעשויה לסייע להם במלחמה ובהסדרים שאחריה.

סיכומים נוספים:

קווי דמיון: לכל התנועות אותה המטרה, הקמת מדינה עצמאית לאותו הלאום. המנהיגים ליברלים, צעירים, כריזמטיים
הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי:   השפעת תנועת ההשכלה ותופעת החילון: החברה היהודית במערב
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
דילוג לתוכן