הקונגרס הציוני הראשון – 1897, תוכנית בזל

לאחר פרסום ספרו, הרצל מחליט להקים את התנועה הציונית בצורה מסודרת, כדי להקימה הוא החליט לכנס את כל היהודים בפומבי במטרה לפתור ולדבר על בעיית היהודים. הקונגרס התכנס בבאזל שבשוויץ ובמשך שלושה ימים היו דיונים על הבעיה היהודית והפתרונות הרלוונטיים.

לקונגרס הגיעו 208 נציגים יהודים מכל רחבי העולם, בקונגרס זה נכתבה "תוכנית באזל", בה הוגדרו מטרות התנועה הציונית והאמצעים להשגתה.

מטרתה המרכזית של התנועה הציונית: "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל המובטח לפי משפט הכלל".

הסבר:

  • בית מולדת- התנועה הציונית לא הצהירה שהיא רוצה להקים מדינה עצמאית אלא בית מולדת כי לא רצתה לעורר התנגדויות בקרב האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה.
  • בארץ ישראל- התנועה הציונית הגדירה באופן ברור וגלוי שארץ ישראל היא ארץ היעד של התנועה הציונית ושם תקום המדינה.
  • משפט הכלל- לפי משפט הכלל התנועה קבעה באופן ברור שהקמת המדינה תעשה רק באישור המעצמות הגדולות וקבלת הצ'ארטר".

האמצעים להשגת המטרה:

  • פיתוח א"י על ידי התיישבות של יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה שיעלו לארץ ישראל ויפתחו אותה.
  • ארגון יהודי העולם על ידי מפעלים במטרה לעזור ליהודים בכל מקום.
  • הגברת הרגש הלאומי היהודי וטיפוח התודעה הלאומית של יהודי העולם כדי שיהודים לא יתבוללו ושיוכלו להזדהות עם התנועה הציונית ורעיונותיה.

 

הישגי הקונגרס ותוכנית באזל

  • תכנית באזל הגדירה את מטרת התנועה הציונית ואת האמצעים הדרושים להשגתה.
  • בקונגרס הוקמה התנועה הציונית שאיחדה את כל התנועות הציוניות המקומיות באירופה והוחלט על הקמת תנועה עולמים שתדאג לכל הקהילות.
  • גיוס דעת הקהל לרעיון הציוני, קונגרס באזל היה פומבי וגלוי, הפיץ בעולם את הרעיון הציוני שעד לאותו זמן היה מוסתר. הרצל הבין שעל מנת להצליח כל האוכלוסייה היהודית צריכה לדעת על הקמת התנועה ועל מטרתה.
  • הקמת "תשתיות" ארגוניות של המדינה היהודית, בקונגרס נוסדו ארגונים כלכליים והתיישבותיים כאשר הם התחילו את הבסיס של המדינה, הרצל כתב ביומנו: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים".
  • גיוס דעת הקהל היהודי, ההסתדרות הציונית החלה לשנות התודעה של יהודי אירופה כלפי הרעיון הציוני.

 

סיכומים נוספים:

הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי:   השפעת תנועת ההשכלה ותופעת החילון: החברה היהודית במערב
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
היקף העלייה וארצות המוצא: עם סיום המנדט הבריטי, הסתלקה עמו ההגבלה על העלייה היהודית לא"י, 
דילוג לתוכן