הקשיים והאתגרים שעמדו בפני שלטון בית חשמונאי והישגיהם

הממלכה החשמונאית הצליחה לשרוד לא פחות מ-77 שנים של שלטון עצמאי. במהלך התקופה, התמודדה הממלכה עם קשיים ואתגרים רבים, אבל הצליחו להגיע להישגים גדולים עד מדי.

נתחיל מהאתגרים שנאלצו להתמודד איתם:

1.  אתגר פוליטי

כבר מתקופת יהודה המקבי, הונהג ביהודה צבא מתנדבים כנגד גזירות הדת שהטיל  אנטיוכוס. לאור הישגיו בקרבות נגד הסלווקים, יהודה המקבי מתחזק ומצליח לקבל אישור אנטיוכוס החמישי לביטול גזרות אנטיוכוס הרביעי. כדי לגבור על בית סלווקוס, כרת ברית ידידות עם רומא מתוך תפיסה שכדי להיאבק בבית סלווקוס הוא חייב לחזק  את הקשרים המדיניים.

לאחר תקופת שלטונו של יהודה המכבי, וכדי לבסס את שלטונם העצמאי, שליטי בית חשמונאי נאלצו לתמרן בין הכוחות המדיניים שפעלו באזור (בית סלווקוס, בית תלמי, האימפריה הרומית שהייתה במגמת התחזקות, ועמים נוספים באזור) וחייבו להתאים את עצמם לשינויים הפוליטיים ולחתום על בריתות והסכמים עם שליטים  בעלי  השפעה ולהתחבר עם גורמים שלא נשקפה מהם סכנה ליהודה.

השליטים תמרנו גם בין המדינות באזור וגם בתוך שליטי בית סלווקוס:

  • מצד אחד המדינה החשמונאית ניהלה קשרים עם בית סלווקוס והצליחה להשיג שטחים וכן שמעון שהשיג מהם פטור ממסים. ומצד שני כרתה ,המדינה החשמונאית, בריתות עם אויבי בית סלווקוס: רומא, ספרטה, ובית תלמי במטרה להחליש את בית סלווקוס ולהגביר את יוקרתה ומעמדה של מדינת החשמונאים בזירה הבינלאומית . הודות לברית שקשרו מנהיגי החשמונאים עם רומא הצליחו החשמונאים לבסס את שליטתם בארץ ולמנוע מהסלווקים לשוב ולהילחם נגדם ואף להכניעם.
  • שליטי בית חשמונאי נאלצו לתמרן גם בתוך שלטון בית סלווקוס במטרה לשרת את האינטרסים שלהם- מאבקי הכח וההפיכות בחצר בית סלווקוס גרמו לחולשת הסלווקים והשפיעו רבות על מנהיגי החשמונאים ודרכי פעולתם. השליטים החשמונאים העבירו את  נאמנותם למתחרים השונים בתוך שלטון בית סלווקוס, וידעו לנצל את חולשת השלטון הסלווקי. כך עשה למשל יונתן שתמרן בין אלכסנדר בלס וזכה שימנה אותו לכהן גדול ולמושל מדיני ובין דמיטריוס שאפשר ליונתן להקים צבא יהודי לאומי (שני השליטים לבית סלווקוס ראו ביונתן בעל ברית שעשוי לסייע להם להשיג את השלטון ).
  • גם הנבטים והייטורים היקשו על בית חשמונאי  התערערות מעמד בית סלווקוס  גרמה גם לעמים שכנים להקים מדינות משלהם, הנבטים הקימו מדינה ממזרח ודרום למדינת החשמונאים והייטורים – שבט ערבי שהקים מדינה בצפון הגליל ומולם ניהלו מנהיגי החשמונאים מאבקים.

2. אתגר כלכלי

מלכות בית חשמונאי גרמה לשינויים במבנה החברתי הפנימי ביהודה ולהגדלת הפערים בין עשירים לעניים וליצירת עוינות רבה בין המעמדות.

עליית החשמונאים הובילה לעליית משפחות חדשות, שמהן נוצרה האצולה החשמונאית. אלה שנטלו חלק בפעולות החשמונאים ובמלחמותיהם קיבלו משרות, תפקידים, נחלות ומתנות, והפכו למעמד אצולה חדש (שרי צבא  והפקידים הגבוהים – קיבלו  נחלות אדמה במתנה, לאות -הוקרה או כתמורה לשירותיהם הרבים למדינה המתפתחת).

כמו כן משפחות כהונה חדשות עלו לגדולה והאוצרות העצומים של בית המקדש היו בשליטתם של הכוהנים שהרוויחו גם תרומות מהקרבת הקורבנות .

הצלחות החשמונאים חיזקו גם את מעמד הסוחרים היהודים ולשכבת העשירים נוספו סוחרים עשירים. עם התעשרותה של הארץ התעשרו גם השליטים החשמונאים .

מנגד נוצרה שכבה נמוכה (שהיוותה את מרבית העם) ובהם איכרים עובדי אדמה. אותם איכרים עיבדו את הקרקעות שהועברו לידי שכבת האצולה והפכו לאריסים משועבדים שהעבירו את ההכנסות לידי האצילים . הוצאות המלחמות ואחזקת הצבא השכיר חייבו הטלת מיסים כבדים על העם, נטל רעיון הגיור נועד לחזק את התמיכה במדינה היהודית בקרב עמים קרובים תרבותית ואתנית מול אויבים מבחוץ שהכביד מאד על האיכרים והגביר את הנתק בין הצבא לבין העם- ואילו הכבוד והשלל נפלו לידיהם של הקצינים בני האצולה.

3. אתגר/ הישג דמוגרפי

ההתרחבות הטריטוריאלית של מדינת החשמונאים גרמה לכך שמספר הנוכרים תחת שלטונה גדל. החשמונאים ששאפו להפוך למדינה בעלת רוב יהודי ניהלו מלחמה על אופייה היהודי של המדינה.

על מנת להבטיח את הזהות הלאומית והדתית היהודית נקטו החשמונאים בדרך של לחימה ביישובי הנוכרים ובגירושם ובהמשך נקטו במדיניות גיור. לרעיון הגיור הייתה מטרה נוספת- לחזק את התמיכה במדינה היהודית בקרב עמים קרובים תרבותית ואתנית מול אויבים מבחוץ.

שמעון החל בגירוש נוכרים והושבת יהודים במקומם, בתקופת יוחנן הורקנוס מתווספת לגירוש מדיניות חדשה של גיור הנוכרים הקרובים בשפתם במוצאם ליהודים- גיור האדומים בכפיה המסרבים להתגייר גורשו.

הגיור הקטין  את מספר התושבים הנוכרים במדינה החשמונאית ויצר רוב יהודי בתחומי שטחי המדינה .

 

הישגי שליטי בית חשמונאי

 

מבחינה כלכלית :

ההתרחבות  הטריטוריאלית הביאה להתעצמות החקלאות היהודית בארץ. המשק הכלכלי בארץ ישראל התבסס בעיקר על חקלאות: גידולי תבואה, כרמים ותעשיית יין, זיתים וייצור שמן ומרעה.

כיבוש הארץ וההשתלטות על ערי נמל ודרכי מסחר הגבירו את הפעילות הכלכלית מסחרית בקרב היהודים. השליטים החשמונאים העריכו את חשיבות השליטה בהן  וכיבושה של יפו על ידי שמעון אפשר רצף טריטוריאלי מירושלים ליפו שמשמעותו פתח לים וחיזוק המסחר הבינלאומי, מצב זה הביא לשגשוג כלכלי ביהודה .

אלכסנדר ינאי יצא למסעות כיבושים על רקע אינטרסים של מסחר בצמתי הדרכים ובנקודות המסחר המרכזיות. מלחמותיו עם הנבטים היו בעיקר על השלטון בדרכי המסחר הבינלאומי. כך נוספו לממלכתו של אלכסנדר שטחים חקלאיים ובעקבות כיבוש הנמלים התפתח המסחר הבינלאומי. מכל מקום היו אלה ימים של רווחה כלכלית  ושגשוג לעם היהודי ולשליטיו.

 

שינויים במעמד המנהיג:

בתחילה החשמונאים  היו קבוצה קטנה של מורדים אשר פעלו מטעם עצמם, עם הזמן החלו לקבל הכרה בינלאומית-  תחילה, קיבלו הכרה דתית (יונתן קיבל הכרה כשליט על הדת היהודית ועל היהודים, כאשר אלכסנדר בלס מבית סלווקוס ,מינה אותו לכהן גדול ומושל יהודה ). מאוחר יותר קיבלו הכרה בשליטתם בפועל ובימי שמעון קיבלה יהודה עצמאות מדינית והכרה בשלטונו ובכלל חתימת הסכמי בריתות של רומא, בית תלמי ועוד,מוכיחה את ההכרה במנהיגותם כמייצגים את העם היהודי.

מבחינת סמכויות ההנהגה בתוך העם, ניתן לראות התפתחות מדורגת של תפקידים בתחומים שונים. אם יהודה המקבי היה מנהיג צבאי בלבד, הרי שהחל מתקופת יונתן החלו לכהן שליטי בית חשמונאי (בנוסף על היותם מפקדי צבא) גם ככוהנים גדולים (על אף שלא היו משושלת הכהונה הגדולה) וגם כמושלים מדיניים. שמעון פעל לקבל הכרה חוקית ורשמית מהעם בניגוד ליורשיהם שאף הכתירו עצמם על דעתם בלבד למלכים, כך הוכיחו השליטים (החל מיוחנן הורקנוס) את השפעתם מהתרבות ההלניסטית .

 

התרחבות טריטוריאלית:

תחת הנהגת בית חשמונאי מדינה יהודית עצמאית שהתרחבה מאזור יהודה באמצעות מלחמות אל רוב שטחי ארץ ישראל ואף מעבר להם. החשמונאים זכו להישגים צבאיים מרשימים, החל מהדפת הצבא הסלווקי וכיבוש ירושלים ע"י יהודה המקבי ועד כיבוש אזור החוף ע"י אלכסנדר ינאי.

היחס להלניזם: מרד החשמונאים החל כמאבק בהתייוונות ובהלניזם. מאבק חסר פשרות, ניתוץ מזבחות והרס מקדשים הלניסטיים, אולם, עם השנים אימצו המנהיגים החשמונאים כמה מאפיינים של התרבות ההלניסטית: אימוץ שמות הלניסטים, אימוץ מנהגים הלניסטיים כמו קביעה של ימי ציון ניצחונות צבאיים כימי חג, הנהגת חצר מלוכה בסגנון הלניסטי, ריכוז סמכויות חקיקה ומשפט כמו המלכים ההלניסטיים ושיתוף נשים בשלטון.

סיכומים נוספים:

הקדמה לשלטון החשמונאים אלכסנדר מוקדון (אלכסנדר הגדול) עולה לשלטון ממלכת החשמונאים לאחר רצח אביו ששלט
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
היקף העלייה וארצות המוצא: עם סיום המנדט הבריטי, הסתלקה עמו ההגבלה על העלייה היהודית לא"י, 
דילוג לתוכן