השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19 – נקודות דמיון ושוני

קווי דמיון:

  • לכל התנועות אותה המטרה, הקמת מדינה עצמאית לאותו הלאום.
  • המנהיגים ליברלים, צעירים, כריזמטיים והתנגדו לסדר הישן.
  • השפעת תהליך החילון, ההתרחקות מהדת והתוצאות של המהפכה התעשייתית השפיעו על התנועות.
  • טיפוח התודעה הלאומית באמצעות תרבות, סמלים לאומיים, מנהגים ומסורת היו בכל התנועות.
  • קידום המטרה הלאומית ע"י הסכמים ובריתות עם מדינות אחרות.

קווי שוני:

  • היהודים היו מפוזרים בכל העולם לעומת בני לאום אחרים שהתרכזו באותו שטח.
  • לרוב התנועות הלאומיות הייתה שפה משותפת שגיבשה אותה, היהודים חידשו את השפה העברית ובתחילת הדרך היו קשיים רבים בגיבוש היישוב סביב השפה העברית הדלה.
  • היהודים החליטו שהם צריכים לקבל את הסכמת השלטונות לפעילות הציונית והתנועה עשתה מאמצים להשגת הצ'ארטר, הרעיון הזה היה ייחודי ליהודים.
  • ריבוי המתנגדים בתוך החברה היהודית לתנועה הציונית
  • ריבוי המתנגדים בתוך החברה לתנועה הציונית; החרדים ראו זאת בתהליך שלילי כי רצו לחכות לביאת המשיח, יהודים אחרים חששו מפגיעה במעמדם וביטול זכויותיהם במדינות ובנוסף חששו מאנטישמיות. יהודים חברי תנועת "הבונד" התנגדו לעליית יהודים לארץ וניסו לשפר את מצב היהודים בתפוצות.
  • היהודים ניהלו מאבקים דיפלומטיים בניגוד לאחרות שניהלו גם מאבק צבאי אלים.

 

 

 

 

 

סיכומים נוספים:

ב2 בנובמבר 1917 פרסמה בריטניה את הצהרת בלפור, שם היא ביטאה את נכונותה לסייע לתנועה
הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי:   השפעת תנועת ההשכלה ותופעת החילון: החברה היהודית במערב
גישת כור ההיתוך – הגדרה: תפיסה שהנחתה את קליטת העולים במשך שנים רבות. התחילה בתקופת
דילוג לתוכן