התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: עמדת התנועה והקשיים

התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה

בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה, זמן קצר לאחר מכן החליטה האימפריה העות'מאנית להצטרף לצד מדינות המרכז כנגד מדינות ההסכמה. ההחלטה של הצטרפות האימפריה למלחמה שיבשה לחלוטין את החיים במזרח התיכון והשפיעה באופן דרסטי על היישוב היהודי בא"י שבאותה תקופה מנה כשמונים וחמישה אלף יהודים.

עמדת התנועה הציונית בנוגע למלחמה:

המלחמה פילגה את העולם היהודי לשניים, הנהלת התנועה הציונית הייתה בברלין אך יהודים התגוררו בכל רחבי העולם, בשטחי שני הצדדים הלוחמים. כחצי מיליון יהודים שירתו בתקופת המלחמה בצבאות השונים. מנהיגי התנועה התלבטו לגבי עמדת היהודים לגבי המלחמה, הם החליטו להיות ניטרליים כדי לא לפגוע ביהודים בכל רחבי העולם.

ההנהלה תישאר בברלין אך בדנמרק הניטרלית יוקם משרד שמטרתו לקשר בין סניפי התנועה הציונית והקהילות היהודיות בעולם.

למרות ההחלטה לשמור על ניטרליות, היו מנהיגים ציוניים שקיימו קשרים עם בריטניה ואפילו הוקמו ארגונים שעזרו לבריטים (כמו ניל"י).

 

הקשיים של היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה:

המושל הטורקי בתקופה זו היה הסולטן ג'מאל פחה, הוא שלט בסוריה וא"י, מטרתו הייתה למנוע מהבריטים והצרפתים לכבוש את שטח א"י. לחלק גדול מהיהודים שחיו בארץ ישראל הייתה אזרחות של מדינות ההסכמה (לרבות רוסיה), השלטון חשש שהם עשויים לתמוך בהן לכן הוא הטיל על היהודים ועל התנועה הציונית בארץ גזרות שונות.

  1. ניתוק הקשר בין א"י ואירופה: היישוב היה תלוי בקשרו לתנועה הציונית שמרכזה באירופה, הוא קיבל כספים ומוצרים שונים ממנה, היישוב גם ייצא לאירופה תוצרת חקלאית ועקב המלחמה הגבולות נסגרו ואוניות לא יכלו להפליג בין אירופה לא"י.
  2. מכת הארבה והרעב: בתחילת המלחמה הגיעו לארץ להקות ארבה גדולות שפגעו ברוב הגידולים החקלאיים, בנוסף לכך שרר שרב כבד שגרם להתייבשות של כל היבולים הנותרים והיו בארץ מגפות רבות, היה רעב כבד, רבים מאנשי היישוב נפטרו כתוצאה מכך.
  3. גזרות כלכליות מצד העות'מאניים:
    – מס מלחמה מיוחד על היישוב העברי.
    – לקיחת יבול ותוצרת חקלאית לטובת חיילים בצבא הטורקי.
    – אסרו מכירת קרקעות ליהודים.
    – הטורקים סגרו את הבנק הציוני (אנגלו-פלשתינה).
  4. גזרות משפטיות, ביטול הקפיטולציה: הטורקים ביטלו את הקפיטולציות (זכויות משפטיות שניתנו לאזרחים של מדינות אירופה שחיו באימפריה העות'מאנית לפיכך לאזרח תמיכה משפטית מלאה, זכויות ואפשרויות משפטיות רבות כמו במדינת אזרחותו), בעקבות הביטול של הטורקים לתפיסה זו לגבי היהודים לא נותרה להם הגנה משפטית.- הוטלו הגבלות על פרסום מאמרים בעיתונים.
    – היה אסור להניף את דגל הציונות ולהשתמש בסמלים ציוניים.
    – ב-1917 גירשו הטורקים את יהודי יפו והיהודים נאלצו לעבור למושבות השונות וחלק ברחו לגליל.
  5. גזרות צבאיות: 

    – נאסר על יהודים לאחוז בנשק.
    – הארגון השומר נסגר.
    – יהודים חויבו להתגייס לצבא הטורקי, היה זה קושי אדיר הואיל והיהודים נדרשו להפוך לאזרחים טורקים והפרידו בין יהודים לנוצרים, לא אפשרו להם להיות באותם גדודים, היהודים היו בגדודי עבודה בכפיה.

  6. גזרות לאומיות: היהודים נתבקשו "להת'עתמן" (להפוך לאזרחי האיפריה העות'מאנית) על מנת שיהיה אפשר לדרוש מהיהודים להתגייס לצבא, מי שסירב "להת'עתמן" נדרש לעזוב את הארץ. ביישוב התעורר ויכוח סביב שאלת ה"הת'עתמנות", בשנה הראשונה למלחמה כ-15 אלף איש בחרו לעשות כן הואיל ולדעתם עזיבת הארץ משמעותו הרס המפעל הציוני. כאחד עשר אלף גורשו מהארץ כאויבים, רובם למצרים (בין המגורשים ניתן לכלול את דוד בן גוריון ויצחק בן צבי).

 

סיכומים נוספים:

בעד: תוכנית ד' צלחה ונתנה תחושת כוח ליישוב היהודי, לכן הנהגת היישוב חשבה שזה הזמן
הגדרת האזור: המזרח התיכון וצפון אפריקה, בפרק זה נציג בעיקר את התופעה במרוקו, תוניסיה, לוב,
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
דילוג לתוכן