רשת הריגול ניל"י (נצח ישראל לא ישקר)

מנהיגי הארגון ניל"י: אהרון אהרונסון ואבשלום פיינברג שרצו להפיל את השלטון העות'מאני.

מטרת הארגון: לסייע לבריטים שהיו במצרים נגד הטורקים כדי שהבריטים יכירו תודה בכך ויסייעו ליהודים לאחר המלחמה.

פעולות: איסוף מידע אודות הצבא הטורקי (מיקום, גודל הצבא, כמויות נשק וכו' באופן מחתרתי).

דרכי פעולה:

א. אהרון אהרונסון היה מומחה חקלאות ובא"י הייתה מכת ארבה שפגעה בגידולים החקלאיים, כך התאפשר לו להגיע למקומות רבים באימפריה הטורקית ואסף מידע על הצבא.

ב. אבשלום פיינברג יצר קשר עם המודיעין הבריטי כדי להעביר את המידע שאסף הארגון, באחת הפעמים נתפס ושוחרר לאחר שסיפר שהוא חוקר את מכת הארבה, הוא גם הותקף על ידי בדואים ונרצח.

ג. המידע שאספו נמסר באמצעות יונות דואר.

 

כשלון ניל"י, המניעים:

  • יונות הדואר: הטורקים תפסו יונת דואר שנשאה מכתב והבינו שקיימת רשת ריגול, הם גם תפסו אדם שעבד עם הארגון ועינו אותו עד אשר הוציא מידע, כשהיה במעצר שלחו לו בני משפחתו חליפת בגדים ובתוכה רשימת שמות של כל חברי המחתרת.
  • יחסים עכורים בין חברי המחתרת: חוסר תיאום במחתרת עקב יחסים עכורים בין חברי המחתרת.
  • יחס היישוב לארגון: היישוב ראה בריגול בעיה מוסרית וחששו מענישה קולקטיבית חמורה, לכן הארגון לא זכה לתמיכה, מימון וגיבוי.

חשיבות ניל"י

הארגון הצליח להעביר לבריטים מידע וכך שינו את אזור התקיפה ונחסכו לבריטים אבדות רבות. חברי הארגון הקריבו עצמם למען היהודי וניתן להסיק כי בזכותם מתן הצהרת בלפור זורז. בזכות הקשר עם הבריטים הגיעו ידיעות לאירופה על סבל היהודים בארץ ישראל מרדיפות השלטון הטורקי.

הדילמה סביב ניל"י, נגד:

  • רבים מהיישוב ראו את הארגון באור שלילי, זאת הואיל והוא פעל על דעת עצמו ללא מרות התנועה הציונית.

הארגון סיכן את כל היישוב היהודי בענישה קולקטיבית.

סיכומים נוספים:

בעד: תוכנית ד' צלחה ונתנה תחושת כוח ליישוב היהודי, לכן הנהגת היישוב חשבה שזה הזמן
הגדרת האזור: המזרח התיכון וצפון אפריקה, בפרק זה נציג בעיקר את התופעה במרוקו, תוניסיה, לוב,
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
דילוג לתוכן