תנועת המרי העברי: סיכום מלא

הגורמים להקמת תנועת המרי העברי:

  • האכזבה ממדיניות בריטניה: עם נאום בווין חידדה בריטניה עמדתה לגבי היהודים והעקורים והמשיכו עם מדיניות הספר הלבן השלישי.
  • הצורך למצוא פתרון לניצולי השואה: בן גוריון נפגש עם העקורים במחנות, דבר זה גרם לו לסערת רגשות גדולה, חוסר ההבנה של בריטניה לא להתחשב בניצולי השואה ולמנוע מיהודים לעלות לביתם הובילו להחלטה לאחד את מחתרות ולבצע פעולות ביחד כדי לשנות המדיניות הבריטית.
  • גיוס דעת הקהל העולמית: הפעולות המשותפות של כל המחתרות יבטאו נחישות היישוב להיאבק במדיניות בריטניה, התקווה הייתה שבעקבות הפעולות העולם יביע תמיכה והערכה בציונות ושאלת א"י תהפוך ללחץ בינ"ל.
  • התחזקות היישוב: באותה תקופה התחזק היישוב מבחינה כלכלית וצבאית, לכן הרגישו שזה הזמן לבצע מהלך בו היישוב יוכל להתמודד מול בריטניה, בנוסף, הקשרים בין המחתרות היה במצב טוב.

 

פעולות תנועת המרי העברי:

הפריצה למחנה עתלית:

הפעולה הראשונה של תנועת המרי העברי הייתה שחרור המעפילים העצורים במחנה המעצר בעתלית, כמאה לוחמים של הפלמ"ח נכנסו ושחררו כמאתיים מעפילים והובילו אותם לקיבוץ בית אורן. הבריטים זיהו העקבות של הבורחים ושלחו כוחות לאזור בית אורן ללכודם.

ארגון ההגנה הזעיק למקום אלפים מתושבי חיפה והם התערבבו עם אנשי הקיבוץ והעצורים וכך מנעו עצירתם בשנית.

ליל הרכבות:

חוליות של הפלמ"ח חיבלו בכ-150 נקודות במסילות ברזל ברחבי הארץ ופעולת הרכבות שובשה, המטרה הייתה למנוע מהבריטים להעביר אספקה ולשבש הסדר של הצבא בא"י. הפעולה בוצעה עקב מדיניות בריטניה ומניעת עליית יהודים לא"י.

ליל הגשרים:

ב-1946 נערך אחד המבצעים הגדולים ביותר של תנועת המרי העברי, כוחות פלמ"ח יצאו לפוצץ בעת ובעונה אחת 11 גשרים שחברו את ארץ ישראל עם ארצות ערב השכנות. מטרת המבצע הייתה להוכיח לבריטים שנעילת שערי ארץ ישראל בפני מעפילים היא גם ניתוקה של ארץ ישראל מהארצות השכנות. הבריטים הופתעו מיכולת הביצוע של הארגון.

פיצוץ תחנות משטרת החופים:

יחידות פלמ"ח תקפו תחנות משטרה בריטיות באיזור החוף, חיבלו במתקנים לזיהוי אוניות והרסו סירות של משמר החופים, כל זאת על מנת לשבש את פעילות הבריטים בזיהוי אוניות המעפילים.

"השבת השחורה":

בעקבות פעילות תנועת המרי החליטו הבריטים להגיב בצורה חריפה ויצאו במצע שכונה על ידי היישוב: "השבת השחורה". אלפי חיילים בריטים הטילו עוצר על הערים ועל הדרכים וחפשו את מנהיגי המחתרות.

מטרות המבצע:

  • לשבור את כוחו של הפלמ"ח.
  • לעצור את ההנהגה של ארגוני המחתרות.
  • להוכיח שקיים קשר בין הפעילות הצבאית של תנועת המרי לבין ראשי הסוכנות היהודית לקחו מסמכים מסווגים מהמשרדים של הבריטים.

הבריטים הצליחו לעצור אלפים מראשי הנהגת היישוב, הם גם מצאו סליק ענק בקיבוץ יגור ובתוכו נשק רב. השבת השחורה פגעה בכל היישוב היהודי ולכן דוד בן גוריון ביקש מהנהגת המחתרות להתכנס בעקבות האירוע.

 

תגובת נקם בעקבות "השבת השחורה": פיצוץ מלון המלך דוד:

בעקבות השבת השחורה הוחלט שיש להגיב בחריפות, ועדה בשם: "ועדת איקס" אישרה לאצ"ל תוכנית פיצוץ מלון המלך דוד, שם שכן המוקד המרכזי של הבריטים בארץ ישראל. ראשי ההגנה טוענים עד היום שהתוכנית הזו לא אושרה אבל לעומתם אנשי האצ"ל והלח"י טוענים שהפעולה אושרה כולל הסיכון שיפגעו בני אדם.

בפעולה זו נהרגו 91 אנשים, ביניהם יהודים, בריטים, ערבים ואחרים. עקב הפעולה ההגנה התנערה מאישורה ואנשי האצ"ל התמודדו לבד מול תוצאותיה.

הנהגת היישוב וראשי ההגנה הודיעו בפומבי שהם מגנים את הפעולה ושהיא נעשתה ללא אישור, הבריטים בתגובה הטילו עוצר על תל אביב במשך ארבעה ימים והצליחו לתפוס את יצחק שמיר, אחד ממנהיגי הלח"י.

 

הגורמים לפירוק תנועת המרי העברי:

  • "השבת השחורה"- המכה שהנחיתו הבריטים על היישוב בעקבות הפעולות המשותפות נגדם קיבלו את הכינוי ה"שבת השחורה", דוד בן גוריון הבין שהמאבק המשותף לא הביא לשינוי המדיניות הבריטית ובנוסף הבריטים יכולים לחסל את כל הכח הצבאי של היישוב ולסכן את המפעל הציוני כולו ולכן הוא ביקש לעצור את הפעולות המשותפות.
  • פיצוץ מלון המלך דוד- הפגיעות הקשות בנפש שגרם הפיצוץ הוביל לתגובות החריפות של הנהגת היישוב והתנועה הציונית ההנהגה התנערה מהפעולה וגינתה אותה בחריפות. האצ"ל טען שניתן אישור לפעולה ואנשי ההגנה ידעו עליה ואפילו הזהירו את הבריטים לפני הפיצוץ. המחלוקת הקשה לגבי אירוע זה הוביל לפירוק התנועה.
  • החלטה של ועידת פריז והסוכנות היהודית: הוחלט בצורה רשמית לפרק את תנועת המרי העברית, ההגנה החליטה להתמקד בהעפלה ובהתיישבות, אנשי האצ"ל והלח"י התמקדו בכל התחומים: ההתיישבות, העפלה והבריטים.

סיכומים נוספים:

בעד: תוכנית ד' צלחה ונתנה תחושת כוח ליישוב היהודי, לכן הנהגת היישוב חשבה שזה הזמן
הגדרת האזור: המזרח התיכון וצפון אפריקה, בפרק זה נציג בעיקר את התופעה במרוקו, תוניסיה, לוב,
ממחצית המאה ה-19 הפכה מצרים לציר תנועה חשוב בין אנגליה והודו. מיקומה האסטרטגי של מצרים
דילוג לתוכן