RFID היא טכנולוגיה של תיוג אלקטרוני לזיהוי על ידי תדר רדיו קצר.
תפקיד הקורא הוא לשלוח גלי רדיו לטווח קצר (ברכיב זה כ- 13.56MHz) ולקבל בחזרה מידע ששמור בתג הזיהוי.
מה שיפה זה שרק הקורא צריך מקור מתח, התג במידה והוא פסיבי משדר את המידע בעזרת האנרגיה הנשלחת מהקורא.
לכל תג יש זכרון של לפחות 1KB ובתוכו החלק החשוב ביותר הוא ה-ID שהוא מה שמזהה את התג מתגים אחרים.
RFID נמצאת בשימוש בעיקר במערכות של בקרת כניסה ושל לוגיסטיקה, בבקרת כניסה הקורא הוא נייח ומחובר למחשב או בקר ששמורים בו נתונים.
הקורא סורק את התגים שבקרבתו ואז שולח את המידע למחשב לאימות הנתונים, במידה ומספר הזיהוי קיים במערכת הוא מבצע פעולה כלשהי כמו פתיחת דלת או רישום שעה. כמובן יש צורך מראש להכניס לזכרון את מספרי התגים המאושרים.
בלוגיסטיקה הקורא הוא בדרך כלל נייד ומקרבים אותו לדברי טובין עליהם יש תג זיהוי.
בחנויות בגדים וחניונים גם משתמשים בטכנולוגיה הזאת שתופסת תאוצה ומחליפה את הברקוד הישן והטוב.
קיימים תגים פסיבים (שהם ללא מקור כח) ואקטיבים (שהם עם מקור כח),
בפרויקט השתמשתי בתגים (כרטיסים) פסיבים.
התג אינו משדר דבר, אך כאשר התג נכנס אל תוך השדה האלקטרו-מגנטי של קורא הכרטיסים, הוא "מופעל" ע"י השראה אלקטרומגנטית מהקורא והופך להיות "אקטיבי" ומתקשר עם הקורא.
עם זאת, טווח הקריאה (בין הכרטיס לקורא) של הקורא הכרטיסים שברשותי נמוך מאוד, עד כ-3 ס"מ.
בתוך הכרטיס (תג) יש קוד זיהוי, שזה מה שהטביעו בו בתחילת היצור ואינו יכול להשתנות.
יתרונות בשימוש בשיטת RFID:
חיסכון בזמן במהירות העברת המידע בין הכרטיס, לקורא, לבקר.
פחות כח אדם – חוסך בעלויות, פחות טעויות והורדת בכמות הגנבות הפנימיות.
פחות טעויות (למשל בסחורה, ניהול מלאי וכו').
פחות לשלם כסף, יותר הכנסה.
לא צריך לחפש את המספר של הכרטיס, זה נקרא ישר.
התגים הם קטנים ועמידים (שלא כמו תגי ברקוד שנפגע בקלות ורגיש ללכלוך).
אפשרות לעקוב אחרי תהליך העבודה ואחרי המוצרים בזמן אמת.
חסרונות:
השקעת כסף לקנית התגים, הקורא וכו'
בשביל לקרוא בו זמנית צריך עוד קוראים.
כאשר שתיים (או יותר) קוראים צמודים, יכול להתנגש מאות מקורא אחר.
קורא הכרטיסים משתמש בסוג תקשורת הנקראת SPI.
התקשורת Serial Peripheral Interface פועל בתקשורת טורית סינכרונית בין הבקר (הרספברי פיי) לבין הקורא כרטיסים.
תקשורת ה SPI אינו מגדירה את המידע שמועבר, אלא את אופן ותזמון השידור והקליטה שלו.
בתקשורת זו ישנם ארבעה קווים:
Master Out Slave In – קו שעוברים בו נתונים (סיבית אחר סיבית), הסיבית יוצאת מהרספברי פיי ונכנסת לתוך הרכיב.
Master In Slave Out – גם קו שעוברים בו נתונים אך בצורה הפוכה, הסיבית יוצאת מהרכיב ונכנסת לתוך הרספברי פיי.
CLocK Serial – שהוא חד כיווני ומופעל על ידי הבקר, אחראי לתזמון של העברת הנתונים.
Slave Select (או שיהיה כתוב SDA / CS / Rx) – באמצעות קווים אלה, הבקר בוחר באיזה רכיב להעביר אליו את התקשורת.
*יש רכיבים שבהם יופיע SS עם גג בגלל שזאת תקשורת שפועלה בצורה הפוכה (SS=1 אין תקשורת, SS=0 יש תקשורת).
