מצב מדיני וחברתי לפני תחילת המאבק מצב מדיני- היוונים היו חלק מהאימפריה העות'מאנית, בראשות התורכים, שכבשה את האזור כבר במאה ה-16. כך קרה שיוון הנוצרית הייתה תחת שלטון זר בעל דת, שפה ותרבות אחרים לגמרי. במאה ה-19 האימפריה העות'מאנית הייתה בתהליך התפוררות כיוון שלא הצליחה להחזיק בכל השטחים הרבים שלה,
תנועה לאומית- התארגנות של קבוצת אנשים מהלאום שנאבקת לקיום שלטון עצמי של בני הלאום בשטח מסוים. התנועה מציבה לעצמה מטרה כדי להגיע לריבונות, לכל תנועה הדרך הייחודית לה. זהו תהליך הדרגתי שהוביל את בני הלאום ללאומיות. ניתן לאפיין מספר דברים המשותפים בתנועות השונות: המאפיינים של התנועות הלאומיות הנהגה: בראש התנועה
תנועה ההשכלה- הוגי דעות החלו לדרוש מבני האדם להשתמש בשכלם ובהגיונם הבריא כדי להוביל חייהם קדימה ולשנות את המציאות, בעקבות תנועה זו ההמונים החלו לחקור את מהות חייהם. הוגי הדעות החלו לחדד לאנשים את העובדה שקיימות זכויות טבעיות שלא תלויות בחסדי השלטון, התנועה ערערה את צל ההמונים, את תפיסתן ותפקידו
קווי דמיון: לכל התנועות אותה המטרה, הקמת מדינה עצמאית לאותו הלאום. המנהיגים ליברלים, צעירים, כריזמטיים והתנגדו לסדר הישן. השפעת תהליך החילון, ההתרחקות מהדת והתוצאות של המהפכה התעשייתית השפיעו על התנועות. טיפוח התודעה הלאומית באמצעות תרבות, סמלים לאומיים, מנהגים ומסורת היו בכל התנועות. קידום המטרה הלאומית ע"י הסכמים ובריתות עם מדינות
הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי: השפעת תנועת ההשכלה ותופעת החילון: החברה היהודית במערב ובמרכז אירופה הושפעה מרעיונות המהפכה הצרפתית ומתנועת ההשכלה ששמה דגש על המדע ורציונל על זכויות האדם. יהודים רבים הגיעו למסקנה שהם יכולים לשנות את גורלם ולהביא לשינוי במצבם במסגרת הלאומיות היהודית ולא לחכות לתפיסה הישנה
